תל א-צמדי
מתוך עמוד ענן
-242 מ'
תקציר
תל קדום המתנשא כגבעה קטנה מעל סביבותיו. למרגלות התל פזורים חרסים רבים. אך על התל נראים שרידים מעטים שכן ככל הנראה מרבית השרידים מכוסים באדמת הנחל. ניתן להבחין בשרידי אולם? ומבנה נוסף על פסגת התל. בתל נלקטו חרסים למן מתקופת הברונזה הקדומה ועד ימי הביניים למעט התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית.
ישנם כמה הצעות זיהוי לתל, הצעת זוהי אחת היא העיר עטרות בגבול אפרים ומנשה (יהושוע טז') כמו גם הצעת זיהוי לעיר יקמעם, עיר לווים ועיר מקלט בשבט אפרים (דברי הימים א' ו') עיר זו הייתה הדרומית ביותר בנציבות החמישית של ממלכת שלמה., והצעת זיהוי נוספת היא העיר קוראי מסוף בית שני והתקופה הביזנטית מוזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו ובמפת העיר מידבה. לאחרונה הציע ד"ר דרור בן-יוסף מאוניברסיטת חיפה לזהות את האתר עם 'בית ברה' (שופטים ז' כב) מפרשת מלחמת גדעון במדינים.
בסקר שערכו ע. דמתי ו-צ. אילן. נתגלו שני דרכים עתיקות שירדו מאזור שכם לעבר העיר, במנזלת וואדי ג'בר, ובמנזלת מחמדה ממערב לו. היפה הוא כי באם נקבל את הצעת הזיהוי של התל כעיר עטרות בגבול אפרים ומנשה. כי אז הירידה מהעיר תאנה (חורבת טנא) לעיר עטרות יורדת באחת מהדרכים האלו על קו הגבול בין השבטים.
במפות הערביות הקדומות נקראת העיר "קראוה" והיא מוזכרת כעיר גבול בין מחוז פלסטין למחוז ירדן. כיום השם נשמר על המפה בציון כללי לאזור. שבט בדואי שבעבר התגורר במקום בשם "אל מסעודי" נקרא בשל כך, קרוות אל מסעודי.
האזור כולו מכונה גפתליך פירושו בתחילה בטורקית הייתה מילה של מרחק לשטח אדמה. ובהמשך השתרשה כמילה לתאר אדמות מדינה. עד לניסיונות ההתיישבות היהודית במקום היה אזור זה שומם וביצתי. יואל משה סולומון ניסה לקנות כאן שטח אדמה לבסס ישוב יהודי על שטחו אך הוא לא צלח בנושא...
כיום השטח סביב התל הוא שטח חקלאי ופורה ובו חממות רבות ובהם "מזרעה" ישובי בדואים בתוך שדות החקלאים בהם מתגוררות משפחות החקלאים. מצחיק לראות על מבנים דלים ופרימטיבים אלו את אנטנות צלחות לווין לטלוויזיות..
הרחבה
סיווג: תל
נגישות:
מקור:מאיר רוטר, דרור בן-יוסף
תאריך עדכון: 2/11/2015 11:01:38
קישורים חיצוניים
