|
על פי הספרות כאן שכן תל אבו-הואם שעל שיסוד … על פי הספרות כאן שכן תל אבו-הואם שעל שיסודות בניין החשמל נחפר בו. במפת PEF מתואר מסלולו של נחל הקישון המקורי ממשיך מצומת הצ'קפוסט מערבה לכאן דרך "נחל סלמאן" (כיום זהה? עם מסלול נחל סעדיה). בתל שרידי יישוב ששימש כעיר נמל וכמרכז מסחרי חשוב בתקופת הברונזה המאוחרת, בתקופת הברזל ובתקופה הפרסית-הלניסטית בארץ ישראל.
הארכאולוג יוחנן אהרוני הציע לזהות את התל עם היישוב "שִׁיחוֹר לִבְנָת" המוזכר בספר יהושע י"ט כ"ו: "וְאַלַמֶּלֶךְ וְעַמְעָד וּמִשְׁאָל וּפָגַע בְּכַרְמֶל הַיָּמָּה וּבְשִׁיחוֹר לִבְנָת", שבדרום נחלת שבט אשר, כש"שיחור" הוא שמו של נחל בסביבת הכרמל, ולבנת הוא שמו של היישוב ששכן על תל אבו הואם. הצעה נוספת של ב.מזר הייתה לזהות את היישוב כ"צלמונה" הנזכרת במקורות חז"ל. נמצא 1.5 ק"מ דרומית מהשפך המקורי של הקישון.
מקום אסטרטגי וסחר חשוב בתקופת הברונזה המאוחרת, והיישוב המשיך להתקיים גם בתקופת הברזל ועד התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית. רכס הכרמל סיפק לאתר הגנה טבעית מרוחות, ומיקומו על חוף הים התיכון וסמוך לשפך הקישון איפשרו מעגן לספינות.
במחקרים ארכאולוגיים התברר כי בעת העתיקה עבר קו החוף סמוך מאוד לשולי היישוב, וכי באלף ה-2 לפנה"ס שכן האתר בלב שפך הקישון. האזור סבל מהצפות ימיות חוזרות ונשנות וכן מהצפות של נחל הקישון וואדי סלמאן. הארכאולוגית ז.בלנסי שחפרה בתל, שיערה שבתקופת הברונזה המאוחרת היה התל אי מוקף מי ים, והגישה אליו הייתה בכלי שיט. על פי ממצאי המחקר הסתבר שתושבי התל נאבקו בהצפות על ידי בנייה של קירות תמך כבר בתקופת הברונזה המאוחרת ב. בתחתית הקירות נמצאו בלוטי ים בגובה 42 ס"מ. בנוסף, נמצאו בתל עצמות דגים, עוגנים וכלי קרמיקה שיובאו למקום בתקופת הברונזה המאוחרת. ניתן להניח שבתקופה זו הגיעו המים לקירות התמך. בתקופה זו שימש התל כמרכז סחר בינלאומי אשר שירת את אזור מזרח הים התיכון. בינלאומי אשר שירת את אזור מזרח הים התיכון.
|
Description
|
