|
בס"ד,
מושב זבדיאל
מאת: ישראל זיסק
מושב ז … בס"ד,
מושב זבדיאל
מאת: ישראל זיסק
מושב זבדיאל הוקם לפני 68 שנים, בתאריך כ"ד באב תש"י-1950 ומייסדיו היו יוצאי תימן,
שהגיעו מאזור מרכזי בשם: ערם, במבצע "מרבד הקסמים".
ממוקם ליד הישובים: רווחה, קוממיות וחזון יחזקאל.
בסביבת הכפרים הערבים הנטושים ממלחמת העצמאות: ג'וסיר וחתה.
משתייך לזרם פועלי אגודת ישראל ומסופח למועצה האזורית שפיר.
משבצת ישוב של שלושת אלפים דונמים.
שם הישוב מקורו מהתנ"ך (נחמיה יא′ -טו′) ופירושו מתנת אל.
מייסדיו הגיעו ממעברת ראש העין.
קבוצה נוספת הצטרפה בהמשך ממעברת "להגשמה"(כיום מושב שורש) שבהרי ירושלים.
הם עבדו בפלחה, גידלו ירקות וכותנה.
נקרא לראשונה: גשרון על שם תל גשרון הנמצא במזרח.
שם נוסף: מעברת חתה.
מבנה הכפר הראשוני:
מאה פחונים הוקמו למאה המשפחות הראשונות.
מוסדות הכפר שוכנו בצריפי עץ.
המבנים שהיו:
בית כנסת, גן ילדים, בית ספר, מרפאה,
צרכניה, מזכירות, חדר אוכל ומועדון.
בשנה הראשונה המייסדים סבלו רבות ממחסור במים ומעבודה שלא הייתה.
בעבר השלטון במדינה רצה כנראה לחנכם מחדש ולהחליט בשבילם.
להלן הכותרת: "חטא חתה".
מתוך עיתון "שערים", 23.11.1950.
"המעברה של פועלי אגודת ישראל בנגב, חתה,
זכתה אף היא שצבא הגנה לישראל יתעניין בה
ויקבל על עצמו את פיקוחו עליה. למקום הגיעו מספר
גדול של חיילים, שהתחילו את מבצע הניקיון,
הכניסו סדר בעניני המים, המקלחות וכו'
ואומנם הצליחו בכך. אולם הצרה היא שצבא
ההגנה לישראל רוצה גם לכפות על המתיישבים,
חברי פועלי אגודת ישראל מעולי תימן, דברי רוח.
זה לא יהיה מדוייק: לא צבא ההגנה לישראל
רוצה לעשות זאת, אלא המפקדים, שליחי צה"ל
והם רוצים לכפות דרך רוחנית, דרך חיים,
המתנגדת לרוח התורה ודת ישראל.
המדריך, שליח הוועד הפועל של פועלי אגודת ישראל,
שהתנגד לדרך הופעתם של מפקדי צה"ל וחיילים רבים
במקום, הועמד בפני איומים של מאסר.
אחד המפקדים נשא נאום תעמולה בפני המתיישבים
במקום על הילודה: "לפני שאתם מחליטים להביא
ילד לעולם, עליכם לחשוב היטב היטב אם אתם
להזין אותו ולקיימו".
החבר יששכר גרייזמן שהופיע במקום בשם
התנועה ודיבר קשות עם המפקד על הדברים האלה
וגם על זה שחיילים מחללים שבת בפרהסיה
על ידי עישון וכו' בפני המתיישבים, קיבל תשובה
חצופה: "אין דבר, הם יתרגלו גם לזה. כמו שהתרגלו
לראות יהודים מעשנים בשבת".
בהזדמנות אחרת נשאלו המתיישבים:
"האם הנכם שבעי רצון מהחיים בארץ?"
וכולם השיבו יחד במקהלה וענו בשפת התורה:
"טובה הארץ מאד, מאד. ברוך השם שהוציאנו
מגלות תימן המרה, והביאנו לארץ הקדושה".
הרב הראשון של הישוב היה: הרב זכריה חייט זצ"ל.
כיום בישוב,
מתגוררים בישוב כארבע מאות וחמישים תושבים מרביתם יוצאי תימן.
רב הישוב הוא: הרב גלעד משה חייט שליט"א, נכדו של הרב זכריה זצ"ל.
עיקר פרנסתם מעבודות חוץ והמיעוט מחקלאות, בעיקר מטעי אפרסקים.
הרחבה לצעירים:
בשנת תשע"ב-2012 הונחה אבן הפינה
להרחבת המושב בשמונים יחידות דיור.
לאחרונה הוקם בישוב אולם ספורט. חידות דיור.
לאחרונה הוקם בישוב אולם ספורט.
|
Description
|
