|
זוהתה כמדמנה המקראית.אין עדות ארכיאולוגית … זוהתה כמדמנה המקראית.אין עדות ארכיאולוגית תומכת לכך.כוכבי בסקר יהודה ב-1967 מניח כי מדמנה היא חרבת תתרית שמדרום.
חורבה בראש גבעה מבודדת.בפסגה שרידי וילה רומית עם חצר ובור מים.החרסים מתקופה רומית וביזנטית.
העיר מדמנה הופיעה ברשימת ערי יהודה ביחד עם סנסנה וצקלג (יהושע טו') והשתמרות שמה נשמר במשך 3,500 שנה.
במפות ישנות שיצאו בסוף המאה ה- 19 מופיעים שמות הערים כמעט בשמותיהן המקורי: מדמנה, סנסנה וציקלגיה, זה ליד זה!. במאה ה- 20 עוותו במעט השמות המיקראיים ל- חורבת סנסניה (סנסנה), חורבת אום-דמנה (מדמנה) ול- סיק אל-לגיה (ציקלג). מי האמין ששמות כמו סנסנה ומדמנה יישמרו במשך אלפי שנים למרות התחלפות האוכלוסיה.....
השרידים הארכיאולוגיים בחורבת מדמנה אינם רבים ביחס לעינב הגדולה אך דבר אחד לבטח מושך את העין:
בכל גבעת חורבות מדמנה פזורות להן אני פסיפס ענקיות (פי 8 בגודלן מאבני פסיפס סטנדרטיות), כאשר בכל אחת מהן מופיעה חותמת השמש. חותם השמש נחרט במרכזי האבנים כאילו שהיצרן רצה להדביק לאבן את שם ה"פירמה" שלו.
בביקורנו במדמנה ניגש אלינו בדואי המתגורר באופן זמני בסמוך לחורבה והוא לקח אותנו למרגלות הגבעה- שם חשף בפנינו רחובות מפוארים מהתקופה הרומית המרוצפים באבני הפסיפס הענקיות. רחובות מרוצפים כאלו טרם נתקלנו בהם בטיולינו בהר חברון. לא ברור להיכן הוליכו רחובות הפסיפס ומדוע היה צורך בכל הפאר העצום הזה.
אבן מערגלת לתעשיית הבורסקאות, עמוד אבן השכוב במרכז החורבה.
הערה: בסקר החירום הארכיאולוגי של יו"ש (1968) נסקרו גם החורבות באזור הזה, ובחר אום דימינה לא נמצאו שרידים מהתקופה הרלוונטית. מדמנה המקראית מזוההארכיאולוגית בח' תתרית הסמוכה. המקראית מזוההארכיאולוגית בח' תתרית הסמוכה.
|
Description
|
