|
בית לחם קרויה כך מלשון מלחמה, לחם או לחמה … בית לחם קרויה כך מלשון מלחמה, לחם או לחמה ע"ש אלת הפיריון המסופוטמית.
בבית לחם היה יישוב קטן כבר ב5000לפנה"ס והוא מופיע במכתבי אל עמרנה. כאן נולד דוד המלך, נקבר השופט אבצן וכאן היה סיפור מגילת רות, כמו גם קבורת רחל שמצפון. רחבעם ביצר אותה ומיכה מנבא על העיר בפרק ה'. מבית ראשון לא נמצאו שרידי עיר ברחבי התל, אך נמצאה בולה המכילה את שם העיר, ידית "למלך" מהמאה ה-8 לפנה"ס, בתים מדרום לתל ליד מערת החלב וחרסים רבים.
בבית שני במקום עברו שתי אמות המים מבריכות שלמה לירושלים, ובעליונה בצינור חוליות שבהן נמצאה כתובת של הלגיון העשירי.
לפי המסורת כאן נולד ישו, אך יש הסוברים כי מדובר בבית לחם הגלילית, שכן כתוב שהגיע מנצרת לבית לחם בשש שעות.
לאחר מרד בר כוכבא הוקם מקדש גדול לאדוניס שנחשף מתחת לכנסיית המולד. במאה ה-3 הפך היישוב לעיר גדולה.
במאה ה-4 הירונימוס ופאולה הקימו כאן מנזר גברים ומנזר נשים בראשותם.
ב529 השומרונים החריבו את העיר, אך היא נבנתה מחדש ונכבשה ב637 בידי עומר אבן חטאב.
ב6.6.1099 משלחת מבית לחם הגיעה למחנה הצלבני באמאוס, שהיה בדרכו ירושלימה, וסיפרה על התנכלויות המוסלמים הרבים העושים את דרכם לירושלים למלחמה. בשל כך טנקרד ועמו בולדווין יצאו בראש 100 פרשים מובחרים וכבשו את בית לחם ללא קרב עוד באותו היום ולמחרת יצאו לירושלים לעזור בכיבושה. ב1099 הצלבנים בנו חומות סביב העיר ומנזר מצפון לכנסיית המולד. בחג המולד 1100 הוכתר כאן בולדווין הראשון למלך ירושלים. ב1187 צלאח א דין כבש את בית לחם, ובשנים 1229-1244 שוב שלטו כאן הצלבנים לאחר שכבשו את העיר. ב1263 ביברס הרס את חומות העיר. מוחמד בן קלאון התיר ב1347, שנת סיום שלטונו, לכמרים הפרנציסקנים לשוב לעיר, אך לא לאורתודוכסים ששבו רק לאחר מספר שנים.
ב1831-1841 מוחמד עלי שלט בעיר. ב1834 בעקבות המרד נגד איברהים פחה נהרס הרובע המוסלמי ותושביו פורקו מחרבותיהם.
ב1947 הוכרזה העיר כחלק מהאזור הבינלאומי של ירושלים, אך הירדנים השתלטו עליה.
ב7.6.67 העיר נכבשה ללא קרב.
עד 2000 חיו כאן 41% נוצרים ו-59% מוסלמים, אך בתחילת האינתיפאדה, עד חומת מגן, המוסלמים התאכזרו לנוצרים ולכן ברחו מכאן רוב הנוצרים. כיום חיים כאן 30 אלף איש. כאן רוב הנוצרים. כיום חיים כאן 30 אלף איש.
|
Description
|
