מזבח יהושע בן-נון
מתוך עמוד ענן
.jpg)
785 מ'
תקציר
במהלך הסקר הארכיאולוגי הגדול שביצע פרופ' אדם זרטל ז'ל (נפטר באוק' 2015) בחבל 'הר מנשה' החל מראשית שנות ה-80 התגלה אתר מופלא זה. וכך מתאר זאת אדם זרטל "בחלקה הצפוני של המדרגה השנייה מן הפסגה, על גב שלוחה מוארכת, גילינו גל אבנים גדול; קוטרו הגיע לכדי 25 מ' וגובהו - 3 מ'. הוא עמד במרכזו של מתחם אליפטי, תחום בקיר אבן צר. בתוך המתחם היו פזורים אלפי חרסים - עדים אילמים לאשר התרחש במקום. הגדרת החרסים הפנתה אותנו מיד אל אחת התקופות המרתקות ביותר במחקר הארכיאולוגי והמקראי של הארץ - תקופת ההתנחלות הישראלית בכנען (המאות 12-13 לפנה"ס). לא פחות מעניינת היא העובדה, שבשום מקום אחר על ההר, ששטחו 18,000 דונם, לא נמצא אתר אחר מתקופת המקרא - לא מן התקופה הכנענית ולא מן הישראלית. בשעה שהתגלה האתר לא העזנו להעלות בדעתנו את אשר יימצא בו בסופו של דבר. סברנו - וזו אף הייתה הנחת-העבודה המדעית - כי מדובר באתר-יישוב קטן: חווה או מגדל מבוצר." ואכן ככל שהעמיקו בחפירה התברר כי בהחלט מדובר באתר פולחני גדול, שככל שנחשף כך הוברר כי מדובר במזבח, לא סתם מזבח ענק, אלא כזה המתאים ברבים מפרטיו לאלו המופיעים במשנה לגבי מידות והלכות המזבח. פרט מעניין נוסף נמצא בתוצאות המעבדה שבדקו את הכמות הגדולה של העצמות (942 ששייכות ל50-100בעלי חיים) שנמצאו במזבח והוברר כי מדובר בבהמות כשרות: עזים, כבשים, יחמורים ובקר, חלקם מתחת לגיל שנה.
כמו כן נמצאו במקום 4 חרפושיות מתקופת רעמסס ה2.
תגליות אלו יחד עם תאור בניית המזבח במעמד הברכה והקללה בהר עיבל והר גריזים, הביאו את אדם זרטל להניח כי מדובר במזבח זה.
באתר ניתן לראות סביב המזבח מתחם מוקף גדר בצורה המזכירה כף רגל, ובתוכה מתחם זהה נוסף אך הפוך! הבנוי בתוך המתחם הגדול, ובתוכו המזבח. המזבח עבר שיחזור בחלקו העליון על פי הנחת החוקרים של מיקום האבנים על פי השרידים שנמצאו סביב הבסיס שנמצא עומד באתרו (סימן של קו שחור מציין את מה שנמצא בחפירה, ומעליו האבנים שהועמדו בשחזור) צמוד למזבח ממערב נמצא שרידי בית בודד מן הסוג המכונה "בית ארבעת המרחבים"
מאזור המזבח נשקף נוף מרהיב ועוצר נשימה לכוון דרום מזרח, מזרח, וצפון מזרח.
דרך ג'יפים טובה יורדת ממש לפתח האתר, ובכל רכב ניתן להגיע לגבעה מעליו ומשם הליכה קצרה ברגל, תשומת לב! הכניסה לאתר והעלייה להר עיבל בכלל, חייבת באישור ולווי של צה"ל.
יש לציין כי מהמזבח לא רואים את הר גריזים, מה שהוביל את פרופ' זרטל למסקנה כי הר גריזים טרם עידן השומרונים היה הר כביר שבפסגתו שיח' בילאל והיישוב אלון מורה. כמו כן היחמורים הם אמנם כשרים, אך אינם מוקרבים על המזבח. וכן מידות המזבח וצורתו אינם תואמים במאת האחוזים למשנה ולגמרא.
נ.צ. ב- G.P.S
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות: הכל
מקור:עמית הורן, Eitanh53, מאיר רוטר, Benativ, עזרא רחמני, יוסי הבלין, אליצורטרבלסח, Tsvikah, אבי שמידע, דודאר, Shalem f, סנפלינג
תאריך עדכון: 11/13/2023 07:00:50
קישורים חיצוניים
