מגדל אפק - צדק

מתוך עמוד ענן

34.95697768175421

32.08091085008845No   117 מ'

תקציר

קומפלקס יפה מאבן עם חדרים רבים וקשתות. נוף מרהיב לשרון והרבה היסטוריה. בגבעה מצפון מסלול קצרצר ונחמד המקיף אותה ועובר דרך קבר השייח', בריכת מים עתיקה וקברים מתקופת המשנה. ממזרח ניתן לראות את המחצבות הישנות וכבשני הסיד המודרניים. בעונת הפריחה הכל ירוק ופורח!

שימו לב - אם אתם מחנים בחנייה העליונה (הקרובה למגדל), היו עירניים לשעות פתיחת האתר שכן השער התחתון נסגר בשעות המצוינות עליו. הזהרו מפריצות לרכבים.

• למידע נוסף לחצו "לעמוד הויקי"

הרחבה

המקום יושב מתקופת הברונזה ועד כיבוש המוסלמים ומאוחר יותר מהמאה ה-16 ועד ימינו (ראש העין).

אחת מנקודות התצפית היפות אל השרון המרכזי.

מגדל אפק משקיף על מעבר אפק, חלק חשוב ומרכזי ב"דרך הים" הקדומה (via maris) אשר "הוסתה" ממסלולה לאורך הים בגלל הירקון והביצות סביבו. הדרך חיברה בין מצרים למסופוטמיה.

מוזכר לראשונה ע"י יוסף בן מתתיהו כנקודה שבה התבצרו המורדים במרד הגדול.

המגדל נבנה בתקופה הצלבנית, על גבי שרידי מצודה קדומים יותר, על ידי משפחת דה-איבלין וקיבל את השם הראוי: מיראבל = יפה נוף.

בשנת 1187 המקום נכבש ע"י כוחותיו של סלאח א דין, בראשות אחיו, עדאל, אך חזר לידיים צלבניות במסע הצלב השלישי של המלך ריצ'רד לב הארי.

המקום נכבש שוב בשנת 1265 ע"י בייברס, שליט הממלוכים. בתקופה הממלוכית המקום שופץ והורחב ופעל כחאן דרכים ונקודת שמירה.

על אחד המשקופים במצודה יש כתובת ביוונית: "מרטיריון (מקום מותו) של הקדוש קריקוס" שהובאה מאתר ביזנטי סמוך ונעשה בה שימוש משני.

מהמאה ה-16 החל להתהוות למרגלות המצודה כפר שנקרא מג'דל יבא. כנראה שהשם הוא שיבוש של השם מג'דל יפא (יפו), שכן המגדל צופה לכיוון יפו. הכפר כלל כ-1700 תושבים עד קום המדינה.

במאה ה-19 השתלט על המקום שייח' צאדק אל ג'מעיני ומכאן השם "מגדל צדק". הוא גבה מיסים באופן לא חוקי (כלומר, בלי להעביר את הרווחים לשליטים התורכיים) וכשהשלטונות גילו זאת הם הגלו אותו ואחיו, מוסא, ירש אותו.

בשנת 1924 פתחה חברת "סולל בונה" מחצבה בסביבת המגדל. קבוצת הפועלים הראשונים מנתה 11 גברים ונשים, חברי תנועת "החלוץ" מפולין, שחיו בשני צריפים - אחד למגורים ואחד ששימש כחדר אוכל. בשנת 1929 הוקמה מחצבה נוספת שבה עבדו עשרות פועלים יהודים ומאות ערבים. עם פרוץ המרד הערבי הגדול (1936-1939) המחצבות הפסיקו את עבודתן. הפועלים היהודים החליטו לחדש את העבודות בהן, על אף סירובם של הבריטים להתיר זאת. בתקופה זו נוצרו חיכוכים רבים בין היהודים והערבים באיזור. בינואר 1937 עלתה למשמר קבוצת המתנדבים הראשונה אל המחצבות. המחצבות שימשו גם כמחנה אימונים לשימוש בחומרי נפץ, תחת מסווה של פעולת החציבה. ב-5 במרץ 1948 המקום פונה ע"י כוחות ההגנה, כיוון שהיה קושי להמשיך ולהגן על הישוב. במלחמת העצמאות ישב במקום הצבא העירקי והמקום נכבש מידיהם ע"י חטיבת אלכסנדרוני ביולי 1948.

בשנים האחרונות האתר הפך למזבלה לא חוקית.

בשנת 2006 המקום הוכרז כגן לאומי ורשות הטבע והגנים החלה בעבודות פיתוח והכשרה לקהל הרחב. כחלק מפעולות ההכשרה פונו יותר מ-75,000 קוב אשפה מהאתר והועברו לאתרי הטמנה חוקיים. במקום הוצבו שלטי הסבר והכוונה והוסדרו שבילי הליכה.

משנת 2009 האתר פתוח לקהל, ללא תשלום, אך עדיין מתבצעות עבודות לשיקומו.

סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות: הכל
מקור:נעם עציוני, שירין ב.י, עמית הורן, Urijjj, שירהס, Gil.sh007, Dtichon
תאריך עדכון: 12/28/2011 08:26:36

קישורים חיצוניים

DSC04171 (Large).JPG, DSC04190 (Large).JPG

633033381103816740