בקעת סתוונית
מתוך עמוד ענן
677 מ'
תקציר
נחל סתוונית (שם מוצע, ואדי אל-עסלי בסקר ארכיאולוגי)) מתנקז לנחל עקרב. בכתפי הלס בשולי הנחל ובבקעה אותה הוא מנקז גדלות זה בצד זה שני מינים של סתוונית" סתוונית הנגב הגדלה במשטחי הלס הפורחת בחודש ינואר-פברואר רק לאחר ירידת גשם, וסתוונית הקליפות הפורחת כל שנה בחודש ספטמבר ומבשרת את בו החורף הגשום (בתקווה). סתוונית הקליפות אנדמית להרי אדום והנגב ויש לה 5-8 עלים (יוצאים רק בחודש דצמבר-ינואר לאחר גשם) ומספר רב של קליפות כהות השומרות על הפקעת מהתייבשות. מין נדיר שלישי של סתוונית - סתוונית הרמון - עדיין לא נמצא בבאזור בקעת סתוונית והוא גדל במדרונות אבניים-סלעיים ופורח בראשית דצמבר.
על בקעת סתוונית כותב מוטי היימן בהקדמה למפת הר-חמרן דר.מז סקר ארכיאולוגי:
" קבוצת האתרים השוכנת על גדת ואדי אל־עסלי (אתרים 171־174): אפיק הוואדי חתור במרכזו עד הסלע, אולם בשתי גדותיו נמצאים שטחי לס נרחבים. בשטח כולו אין שרידי סכרים. אפיק הוואדי שליד אתר 126, שבו שפע ממצאים המעידים על עיסוק בחקלאות, סחוף לחלוטין ואין בקרבתו קרקע הראויה לעיבוד חקלאי. דוגמאות אלו ואחרות מוליכות אותנו להשערה, שלפחות עד תקופת הברזל ב׳ היתה באפיקי הוואדיות שבאזור קרקע חקלאית במידה מספקת, שאלמלא כן אין הסבר להימצאותם של גרנות, ממגורות ולהבי מגל ביישובים שבסמוך לאפיקי ואדיות, שכיום הם סחופים לחלוטין. אף אם היו קיימות עדויות עקיפות למכירת ואדיות בתקופת הברזל במקומות אחרים, הרי ככלל, לא היה צורן במכירה נמרצת לשם הרחבת שטחי החקלאות, שכן אנו מניחים, שכמויות הקרקע הטבעית באפיקי הוואדיות היו בתקופה זו רבות יותר.54
תפרוסת החוות החקלאיות משלהי התקופה הביזנטית חופפת את תפרוסת הוואדיות המכורים. אין חוות מפרק־זמן זה שאינן קשורות לוואדיות סבורים, תופעה המתאשרת גם בסקרים שנערכו בשטחי המפות הסמוכות.55 מפעל מכירת הוואדיות והקמת החוות החקלאיות היו כרוכים זה בזה, ככל הנראה, ואנו סבורים שהיה זה חלק ממאמץ ממלכתי רחב־היקף. בוואדיות שבאזור חלה, כנראה, סחיפה מואצת לאחר תקופת הברזל ב׳, ולימים היה צורך בסכירת הוואדיות כתנאי הכרחי להקמתה של התיישבות חקלאית נרחבת."
הרחבה
סיווג: צמחיה ובע"ח
נגישות: ברגל
מקור:אבי שמידע
תאריך עדכון: 7/20/2019 02:41:12
קישורים חיצוניים
