חרבת הרועה - המצודה הברזילית

מתוך עמוד ענן

גרסה אחרונה מתאריך 00:29, 28 באוקטובר 2023

30.90720818581No   553 מ'

תקציר

[[Description::שרידי ישוב מתקופת המלוכה מאה עשירית לפני הספירה בו ישבו בני שבט שמעון במקום בית ארבעת המרחבים בעל 5 חדרים עם משקופים מרשימים וכן חומת סוגרים סגלגלה. אתר 64 במפת שדה בוקר מזרח-168 סקר רשות העתיקות (קישור). ה"מצודה הברזילית"[עדיף לכנותה מתחם עגול בעל חומת סוגרים נמוך] לא נחפרה אך נעשה בה מחקר יסודי ע"י פינקלשטיין ושחק(2013) וכתוצאה ממנו[ומאוד שני אתרים] הסיקו החוקרים כי מצודות הנגב ותרבותם שייכים למאה התשיעית לפני הספירה - זהו "מהפך גדול" במחשבה ההיסטורית - האמנם תיאוריה זו קרובה יותר לאמת מקודמתה הקלסית?[ אשר בה המצודות הן מהמאה העשירית?]. שני בורות החפירה מרובעים הניצבים כעדות עד היום(27.10.23) מהווים עדות מעניינת לקונפיקט מדענים זה...

בתאריך 26.10.23 ביקר במקום פרופ. עמי מזר "אישר" שאכן זהו אתר מהמאה העשירית לספירה בניגוד לטענתו המוזרה של י.פ. שאתר זה וכל תרבות המצודות של הר-הנגב + מדבר ערד-דימונה + מואב, הוא מהמאה ה-9 והדגיש כי אין לנו עדיין זיהוי מושכל ל-עם, ברית-שבטים, ישות - אשר התיישבה לפתע ולאורך תקופה כה קצרה של בערך-100 שנה, השאירה בערך 50 מצודות ברחבי הר-הנגב (סנסו-לטו), מכלול כלי חרס ברור ואופייני [מעל 50% "כלים-נגביים" ללא אובניים בעיקר סירי בישול, ואחוז קטן יותר של "כלים צפוניים" ע.מ.מתעקש לא לנקוד ב"שמם" לל"עם נעלם" אשר רבים וטובים בין חוקרי המקרא והארכיאולוגיה מכנים אותם "עמלקים"[בנו רוטנברג], שמעוניים, ישראלים, כנענים, ישראלים ואדומים. במרכז המצודה הברזילית, אשר למעשה נראית כמו מעגל בעל קיר כפול נמוך של "חומת סוגרים - חפרו י.פ. + ר.ש. שני בורות מרובעים הנראים בברור עד היום - אשר מהם הפיקו "נפלאות מדעיות" אותם חובבי הטבע מוזמנים לקרוא ולהעריך - מראה מקום בכתבה בוטנית על שתי מצודות הרועה (הפרסית והברזילית) אשר תתפאסם בקרוב(2023) בכתב-העת כלנית.]]

הרחבה

סיווג: מצודה
נגישות:
מקור:Micha, Marikriber, Amitcactus, אבי שמידע
תאריך עדכון: 10/28/2023 00:29:22

קישורים חיצוניים

http://www.antiquities.org.il/survey/newmap.asp#

חרבתהרועה64.JPG
{{{Csrc}}}
634518824005547936