תצפית יפייפיה על העמק

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (תיקון נ.צ.)
שורה 24: שורה 24:
מכאן יצאו האנשים שעלו לחניתה ב - 1938 .
מכאן יצאו האנשים שעלו לחניתה ב - 1938 .
 +
|images=מצפה תל שימרון.jpg,
 +
|PointType=תל
 +
|Contributors=שאול, שירין ב.י, Amitzur1, Hyakir
 +
|csrc=I14
 +
|LastUpdate=10/6/2012 16:23:31
 +
|WinId=633578684220236822
|LongDescription=
|LongDescription=
|Accessibility=
|Accessibility=
-
|PointType=תל
 
-
|images=
 
|ExtLinks=
|ExtLinks=
-
|Contributors=שאול, שירין ב.י, amitzur1
 
-
|LastUpdate=12/13/2009 01:57:38
 
-
|WinId=633578684220236822
 
-
|csrc=I14
 
}}
}}

גרסה מתאריך 16:23, 6 באוקטובר 2012

מצפה תל שימרון.jpg

   168 מ'

תקציר

מגדל גבוה הנותן הזדמנות להציץ על העמק מגבוה ולהבין שהעמק הוא חלום.

שם המקום מופיע יהושע , מלך "שימרון" מוזכר יחד עם מלך מדון ומלך אכשף.

המקום שימר בערבית את שמו המקורי "תל סמוניה" המקום מוזכר גם כ "שמעון".

בתקופות מוקדמות יותר העיר שמרון הייתה מהגדולות בגליל וחלשה על עמק יזרעאל כולו.

בתקופה ההלניסטית הישוב התרחב מסביב לתל וחולק לעיר העליונה "התל" והעיר התחתונה והשם שונה לסמוניה.

במרד הגדול פעל כאן כח בפיקודו של יוסף בן מתתיהו שמספר כי כדי לצייד את אנשיו במזון , פשט על אסמי התבואה של ברניקי שהיו בבית שערים.

במקום היתה אחת האחזות של רבי יהודה הנשיא, והמקום מוזכר מספר פעמים בספרות התלמודית.

במקום נערך נסיון נפל של התיישבות טמפלרית ב-1867 אך נעזב עקב מלריה.

מאוחר יותר המקום שימש כתחנת הכשרה ומעברה...

מכאן יצאו האנשים שעלו לחניתה ב - 1938 .

הרחבה



סיווג: תל
נגישות:
מקור:שאול, שירין ב.י, Amitzur1, Hyakir
תאריך עדכון: 10/6/2012 16:23:31

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים