סכר בית זית
מתוך עמוד ענן
(שם:סכר בית זית. תיאור:סכר הבטון הארוך בארץ. נבנה בשנות החמישים. בחורף יוצר הסכר אגם עונתי מרשים באפיק נחל שורק שרוחבו 300מ' ואורכו כקילומטר) |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בחורף יוצר הסכר אגם עונתי מרשים באפיק נחל שורק שרוחבו 300מ' ואורכו כקילומטר וחצי. אורך הסכר כ-100 מטר, וגובהו 18 מטרים. מטרת בניית הסכר הייתה לעצור את מי השטפונות על מנת להחדיר את המים למאגר מי התהום. לאחר זמן מה, התברר שכתוצאה מהמבנה התת קרקעי של הסלע, המים זורמים לעבר אזור שהיה אז בשליטת הירדנים, וסופם שהם בוקעים ממעיינות בקעת הירדן. הסיבה לכך, היא שקו פרשת המים התת קרקעי, הנובע מצורת השכבות, שונה מקו פרשת המים מעל לקרקע. טיפה הנופלת במקום מגיעה לים התיכון אם לא חילחלה לאדמה, אבל מגיעה לים המלח אם חלחלה למעבה האדמה. בנסיון לפתור את הבעיה, נבנתה משאבה, שתפקידה היה לשאוב את המים אל מעבר לקו פרשת המים התת קרקעי. לאחר מלחמת ששת הימים לא היה צורך יותר בשאיבה, וכיום נוצר במקום אגם מדי חורף. במקום שלטים המזהירים שאסור לשחות באגם, בשל סכנת טביעה, ובכל אופן לא מומלץ להיכנס למים כיוון שהם מזוהמים (אגן הניקוז של נחל שורק מתחיל ברמאללה, שם אין טיפול נאות בשפכים) אך המקום אהוד על נופשים בחופשות ובסופי שבוע באביב. לא ניתן ללכת על הסכר. | בחורף יוצר הסכר אגם עונתי מרשים באפיק נחל שורק שרוחבו 300מ' ואורכו כקילומטר וחצי. אורך הסכר כ-100 מטר, וגובהו 18 מטרים. מטרת בניית הסכר הייתה לעצור את מי השטפונות על מנת להחדיר את המים למאגר מי התהום. לאחר זמן מה, התברר שכתוצאה מהמבנה התת קרקעי של הסלע, המים זורמים לעבר אזור שהיה אז בשליטת הירדנים, וסופם שהם בוקעים ממעיינות בקעת הירדן. הסיבה לכך, היא שקו פרשת המים התת קרקעי, הנובע מצורת השכבות, שונה מקו פרשת המים מעל לקרקע. טיפה הנופלת במקום מגיעה לים התיכון אם לא חילחלה לאדמה, אבל מגיעה לים המלח אם חלחלה למעבה האדמה. בנסיון לפתור את הבעיה, נבנתה משאבה, שתפקידה היה לשאוב את המים אל מעבר לקו פרשת המים התת קרקעי. לאחר מלחמת ששת הימים לא היה צורך יותר בשאיבה, וכיום נוצר במקום אגם מדי חורף. במקום שלטים המזהירים שאסור לשחות באגם, בשל סכנת טביעה, ובכל אופן לא מומלץ להיכנס למים כיוון שהם מזוהמים (אגן הניקוז של נחל שורק מתחיל ברמאללה, שם אין טיפול נאות בשפכים) אך המקום אהוד על נופשים בחופשות ובסופי שבוע באביב. לא ניתן ללכת על הסכר. | ||
| - | |images=2011.06.18-171332.249.iphone.jpg | + | |images=2011.06.18-171332.249.iphone.jpg, SDC10780.jpg, |
| - | + | ||
|PointType=אגם | |PointType=אגם | ||
| - | |Contributors=נעם עציוני, יואב, ענת סקילי, עמית הורן, שילקה, יובל פריש | + | |Contributors=נעם עציוני, יואב, ענת סקילי, עמית הורן, שילקה, יובל פריש, מאיר רוטר |
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=3/27/2012 21:23:40 |
|WinId=633033381147509414 | |WinId=633033381147509414 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| + | |Accessibility= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 21:23, 27 במרץ 2012
554 מ'
תקציר
סכר הבטון הארוך בארץ. נבנה בשנות החמישים.
בחורף יוצר הסכר אגם עונתי מרשים באפיק נחל שורק שרוחבו 300מ' ואורכו כקילומטר וחצי. אורך הסכר כ-100 מטר, וגובהו 18 מטרים. מטרת בניית הסכר הייתה לעצור את מי השטפונות על מנת להחדיר את המים למאגר מי התהום. לאחר זמן מה, התברר שכתוצאה מהמבנה התת קרקעי של הסלע, המים זורמים לעבר אזור שהיה אז בשליטת הירדנים, וסופם שהם בוקעים ממעיינות בקעת הירדן. הסיבה לכך, היא שקו פרשת המים התת קרקעי, הנובע מצורת השכבות, שונה מקו פרשת המים מעל לקרקע. טיפה הנופלת במקום מגיעה לים התיכון אם לא חילחלה לאדמה, אבל מגיעה לים המלח אם חלחלה למעבה האדמה. בנסיון לפתור את הבעיה, נבנתה משאבה, שתפקידה היה לשאוב את המים אל מעבר לקו פרשת המים התת קרקעי. לאחר מלחמת ששת הימים לא היה צורך יותר בשאיבה, וכיום נוצר במקום אגם מדי חורף. במקום שלטים המזהירים שאסור לשחות באגם, בשל סכנת טביעה, ובכל אופן לא מומלץ להיכנס למים כיוון שהם מזוהמים (אגן הניקוז של נחל שורק מתחיל ברמאללה, שם אין טיפול נאות בשפכים) אך המקום אהוד על נופשים בחופשות ובסופי שבוע באביב. לא ניתן ללכת על הסכר.
הרחבה
סיווג: אגם
נגישות:
מקור:נעם עציוני, יואב, ענת סקילי, עמית הורן, שילקה, יובל פריש, מאיר רוטר
תאריך עדכון: 3/27/2012 21:23:40
קישורים חיצוניים
