שער הרחמים
מתוך עמוד ענן
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|Description=על פי המסורת היהודית, מכאן עתיד להיכנס משיח בן דוד, כיום שער כפול זה סגור וחסום בלבני אבנים. השער מקודש גם במסורות הנוצריות והמוסלמיות. | |Description=על פי המסורת היהודית, מכאן עתיד להיכנס משיח בן דוד, כיום שער כפול זה סגור וחסום בלבני אבנים. השער מקודש גם במסורות הנוצריות והמוסלמיות. | ||
| - | השער הקבוע בחומה המזרחית של הר הבית, (חומה שעמדה בחלקה בתקופת בית שני) בנוי משני פתחים מקושתים, להם חדר מבוא אחד המכונה "בית השער" בבית השער אליו יורדים במדרגות, ניתן להבחין בעמודים ובכותרות מפוארות, בקמרונות, המחולקות לשנים. על גג בית השער שני כיפות קטנות. | + | השער הקבוע בחומה המזרחית של הר הבית, (חומה שעמדה בחלקה בתקופת בית שני) בנוי משני פתחים מקושתים, להם חדר מבוא אחד המכונה "בית השער" בבית השער אליו יורדים במדרגות, ניתן להבחין בעמודים ובכותרות מפוארות, בקמרונות, המחולקות לשנים. על גג בית השער שני כיפות קטנות. מתחת למבנה השער ופתחיו, התגלו שרידים של שער קדום יותר ככל הנראה מתקופת בית שני, אז היה מכונה השער "שער שושן" על שם תבליט העיר שושן שהייתה עליו. בית השער הנוכחי חלק מהתבליטים שבו מתוארכים לתקופה הביזאנטית. והשער מיוחס לאזור תקופת המאה השביעית לספירה. |
כאמור שני פתחי השער הקבועים בחומה המזרחית, סתומים בלבנים עתיקות. על בית השער סמוך לחומה מעל שני הפתחים. נמצא חדר תפילה מוסלמי עתיק, הנקרא א-נזאליה (בתקופה עתיקה יותר נקרא א-נאצריה), והוא על שמו של אבו חאמד א-נאזלי, מיסד אחד מן המסדרים הצופים באסלאם. כיום עמדת משטרה ומג"ב נמצאת מעל חדר זה. | כאמור שני פתחי השער הקבועים בחומה המזרחית, סתומים בלבנים עתיקות. על בית השער סמוך לחומה מעל שני הפתחים. נמצא חדר תפילה מוסלמי עתיק, הנקרא א-נזאליה (בתקופה עתיקה יותר נקרא א-נאצריה), והוא על שמו של אבו חאמד א-נאזלי, מיסד אחד מן המסדרים הצופים באסלאם. כיום עמדת משטרה ומג"ב נמצאת מעל חדר זה. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
כיום כאמור השער חסום וסתום בלבני אבנים, את השער נסתם לראשונה על ידי צ'לאח א-דין כובש ירושלים בערך בשנת 1187 לספירה הנוצרית. ככל הנראה בצעד מכוון נגד הנוצרים. אך סתימתו הנוכחית היא של בוני החומה במצוות הסולטאן סולימאן המפואר יוזם בניית חומות ירושלים, וזו על מנת שלא להשאיר פתח בחומת העיר שאינו קבוע כשער בו מעמידים שומרים, שערים שנקבעו בחומות העיר העתיקה. | כיום כאמור השער חסום וסתום בלבני אבנים, את השער נסתם לראשונה על ידי צ'לאח א-דין כובש ירושלים בערך בשנת 1187 לספירה הנוצרית. ככל הנראה בצעד מכוון נגד הנוצרים. אך סתימתו הנוכחית היא של בוני החומה במצוות הסולטאן סולימאן המפואר יוזם בניית חומות ירושלים, וזו על מנת שלא להשאיר פתח בחומת העיר שאינו קבוע כשער בו מעמידים שומרים, שערים שנקבעו בחומות העיר העתיקה. | ||
| - | כיום במסגרת סיורים בהר הבית ניתן להגיע עד לגדר ושער הברזל הקבוע סביב בית השער וסגור על ידי הווקף המשתמש במקום כמחסנים, ניתן לראות לעיתים בחומרי בניה המאוחסנים במקום. | + | כיום במסגרת סיורים בהר הבית ניתן להגיע עד לגדר ושער הברזל הקבוע סביב בית השער וסגור על ידי הווקף המשתמש במקום כמחסנים, ניתן לראות לעיתים בחומרי בניה המאוחסנים במקום. |
|Accessibility=ברגל | |Accessibility=ברגל | ||
|PointType=בית כנסת | |PointType=בית כנסת | ||
| - | |Contributors=מאיר רוטר | + | |Contributors=מאיר רוטר, אנכידו |
|csrc=SZ17 | |csrc=SZ17 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=12/30/2018 19:28:38 |
|WinId=634531423792057923 | |WinId=634531423792057923 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה מתאריך 19:28, 30 בדצמבר 2018
729 מ'
תקציר
על פי המסורת היהודית, מכאן עתיד להיכנס משיח בן דוד, כיום שער כפול זה סגור וחסום בלבני אבנים. השער מקודש גם במסורות הנוצריות והמוסלמיות.
השער הקבוע בחומה המזרחית של הר הבית, (חומה שעמדה בחלקה בתקופת בית שני) בנוי משני פתחים מקושתים, להם חדר מבוא אחד המכונה "בית השער" בבית השער אליו יורדים במדרגות, ניתן להבחין בעמודים ובכותרות מפוארות, בקמרונות, המחולקות לשנים. על גג בית השער שני כיפות קטנות. מתחת למבנה השער ופתחיו, התגלו שרידים של שער קדום יותר ככל הנראה מתקופת בית שני, אז היה מכונה השער "שער שושן" על שם תבליט העיר שושן שהייתה עליו. בית השער הנוכחי חלק מהתבליטים שבו מתוארכים לתקופה הביזאנטית. והשער מיוחס לאזור תקופת המאה השביעית לספירה. כאמור שני פתחי השער הקבועים בחומה המזרחית, סתומים בלבנים עתיקות. על בית השער סמוך לחומה מעל שני הפתחים. נמצא חדר תפילה מוסלמי עתיק, הנקרא א-נזאליה (בתקופה עתיקה יותר נקרא א-נאצריה), והוא על שמו של אבו חאמד א-נאזלי, מיסד אחד מן המסדרים הצופים באסלאם. כיום עמדת משטרה ומג"ב נמצאת מעל חדר זה.
לשני הפתחים המרכיבים את שער הרחמים שמות בערבית המלמדים על המסורות הקשורות בו. האחד "שער הזהב" כך שמו במסורת הנוצרית, זו מספרת כי ישו נכנס להר הבית דרך שער זה ביום הראשון של לפני פסח (במסורתם יום חג כפות הדקלים) : והשער השני בשם "באב הת'ובה" היינו "שער התשובה" על פי המסורת המוסלמית עתידים כל המאמינים ביום הדין, להישפט מתחת לשער זה, רק החוזרים בתושבה ייכנסו בשער. מסורת זו מזכירה מסורת יהודית בדבר המשפט שיערך בעמק יהושפט הנמצא למרגלות השער.
ב- 6 למרץ שנת 631 לספירה הנוצרית. נכנס דרך שער זה הקיסר הביזאנטי הרקליוס, לאחר נצחונו על הצבא הפרסי, כשהוא אוחז על פי המסורת הנוצרית, בצלב המקורי עליו נצלב ישו, ואותו החזיר מאחיזתו בידי הפרסים, ומאז חוגגות הכנסיות הנוצריות בירושלים ביום זה את חג הערצת הצלב, החג נחוג בתהלוכות היוצאות מכנסיות שונות סביב העיר העתיקה ובתוכה.
כיום כאמור השער חסום וסתום בלבני אבנים, את השער נסתם לראשונה על ידי צ'לאח א-דין כובש ירושלים בערך בשנת 1187 לספירה הנוצרית. ככל הנראה בצעד מכוון נגד הנוצרים. אך סתימתו הנוכחית היא של בוני החומה במצוות הסולטאן סולימאן המפואר יוזם בניית חומות ירושלים, וזו על מנת שלא להשאיר פתח בחומת העיר שאינו קבוע כשער בו מעמידים שומרים, שערים שנקבעו בחומות העיר העתיקה.
כיום במסגרת סיורים בהר הבית ניתן להגיע עד לגדר ושער הברזל הקבוע סביב בית השער וסגור על ידי הווקף המשתמש במקום כמחסנים, ניתן לראות לעיתים בחומרי בניה המאוחסנים במקום.
הרחבה
סיווג: בית כנסת
נגישות: ברגל
מקור:מאיר רוטר, אנכידו
תאריך עדכון: 12/30/2018 19:28:38
קישורים חיצוניים
