בית כנסת 'החורבה'
מתוך עמוד ענן
Marikriber (שיחה | תרומות) |
Marikriber (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
|Name=בית כנסת 'החורבה' | |Name=בית כנסת 'החורבה' | ||
|Description=בשנת 1700 הגיעו לירושלים 300 עולים ברשות רבי יהודה החסיד. הם התישבו בחצר האשכנזים (דיר אל-שיכנז)שבמרכז הרובע היהודי והקימו בה בית כנסת אשכנזי בעזרת הלוואות ממוסלמים מקומיים. כמה ימים לאחר תחילת הבניה נפטר רבי יהודה החסיד ממגפה שהשתוללה בעיר. היהודים גייסו כספים באירופה על מנת להשיב את החוב לבעליו. אך לנושים לא הייתה סבלנות והם הרסו את בית הכנסת וגרשו את האשכנזים מן העיר עד להחזרת החובות. בשנת 1816 יצא פירמאן מאת הקיסר בו הוא מבטל את חובות האשכנזים בהתאם לחוק ההתישנות העות'מאני, עקב כך הגיעו לעיר אשכנזים רבים ובתוכם תלמידי הגר"א ברשות רבי מנחם משיקלוב שחנכו את בית הכנסת מחדש בשנת 1857 בעקבות פירמאן שהושג בשנת 1856 שאיפשר את בניית ביה"כ.בית הכנסת נקרא 'בית יעקב' ע"ש יעקב ג'ימס רוטשילד שמשפחתו תמכה כלכלית בבנית ביה"כ. | |Description=בשנת 1700 הגיעו לירושלים 300 עולים ברשות רבי יהודה החסיד. הם התישבו בחצר האשכנזים (דיר אל-שיכנז)שבמרכז הרובע היהודי והקימו בה בית כנסת אשכנזי בעזרת הלוואות ממוסלמים מקומיים. כמה ימים לאחר תחילת הבניה נפטר רבי יהודה החסיד ממגפה שהשתוללה בעיר. היהודים גייסו כספים באירופה על מנת להשיב את החוב לבעליו. אך לנושים לא הייתה סבלנות והם הרסו את בית הכנסת וגרשו את האשכנזים מן העיר עד להחזרת החובות. בשנת 1816 יצא פירמאן מאת הקיסר בו הוא מבטל את חובות האשכנזים בהתאם לחוק ההתישנות העות'מאני, עקב כך הגיעו לעיר אשכנזים רבים ובתוכם תלמידי הגר"א ברשות רבי מנחם משיקלוב שחנכו את בית הכנסת מחדש בשנת 1857 בעקבות פירמאן שהושג בשנת 1856 שאיפשר את בניית ביה"כ.בית הכנסת נקרא 'בית יעקב' ע"ש יעקב ג'ימס רוטשילד שמשפחתו תמכה כלכלית בבנית ביה"כ. | ||
| - | טרם הקמת המדינה שימש בית הכנסת מחסן נשק של האצ"ל. בתקופת הסזון נערך חיפוש של הש"י וההגנה במקום ובעזרת עינויים של בניו של השמש התגלה הסליק והנשק הוחרם ע"י ההגנה. ראה ספרו של יהודה לפידות "סזון-ציד אחים". | + | טרם הקמת המדינה שימש בית הכנסת מחסן |
| + | נשק של האצ"ל. בתקופת הסזון נערך חיפוש | ||
| + | של הש"י וההגנה במקום ובעזרת עינויים של | ||
| + | בניו של השמש התגלה הסליק והנשק הוחרם | ||
| + | ע"י ההגנה. ראה ספרו של יהודה | ||
| + | לפידות "סזון-ציד אחים". | ||
בית הכנסת עמד עד למלחמת העצמאות בתקופה זו מונה בו הראי"ה קוק לרב הראשי הראשון לא"י, קרא את הפטרת 'נחמו' הנציב הבריטי העליון(סר הרברט סמואל)ועוד. | בית הכנסת עמד עד למלחמת העצמאות בתקופה זו מונה בו הראי"ה קוק לרב הראשי הראשון לא"י, קרא את הפטרת 'נחמו' הנציב הבריטי העליון(סר הרברט סמואל)ועוד. | ||
| שורה 16: | שורה 21: | ||
|Contributors=דרור סמט, Itay.ariely, Marikriber | |Contributors=דרור סמט, Itay.ariely, Marikriber | ||
|csrc=SZ18 | |csrc=SZ18 | ||
| - | |LastUpdate=6/26/2014 12: | + | |LastUpdate=6/26/2014 12:10:55 |
|WinId=634153083929002956 | |WinId=634153083929002956 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה מתאריך 12:10, 26 ביוני 2014
766 מ'
תקציר
בשנת 1700 הגיעו לירושלים 300 עולים ברשות רבי יהודה החסיד. הם התישבו בחצר האשכנזים (דיר אל-שיכנז)שבמרכז הרובע היהודי והקימו בה בית כנסת אשכנזי בעזרת הלוואות ממוסלמים מקומיים. כמה ימים לאחר תחילת הבניה נפטר רבי יהודה החסיד ממגפה שהשתוללה בעיר. היהודים גייסו כספים באירופה על מנת להשיב את החוב לבעליו. אך לנושים לא הייתה סבלנות והם הרסו את בית הכנסת וגרשו את האשכנזים מן העיר עד להחזרת החובות. בשנת 1816 יצא פירמאן מאת הקיסר בו הוא מבטל את חובות האשכנזים בהתאם לחוק ההתישנות העות'מאני, עקב כך הגיעו לעיר אשכנזים רבים ובתוכם תלמידי הגר"א ברשות רבי מנחם משיקלוב שחנכו את בית הכנסת מחדש בשנת 1857 בעקבות פירמאן שהושג בשנת 1856 שאיפשר את בניית ביה"כ.בית הכנסת נקרא 'בית יעקב' ע"ש יעקב ג'ימס רוטשילד שמשפחתו תמכה כלכלית בבנית ביה"כ.
טרם הקמת המדינה שימש בית הכנסת מחסן נשק של האצ"ל. בתקופת הסזון נערך חיפוש
של הש"י וההגנה במקום ובעזרת עינויים של
בניו של השמש התגלה הסליק והנשק הוחרם ע"י ההגנה. ראה ספרו של יהודה לפידות "סזון-ציד אחים".
בית הכנסת עמד עד למלחמת העצמאות בתקופה זו מונה בו הראי"ה קוק לרב הראשי הראשון לא"י, קרא את הפטרת 'נחמו' הנציב הבריטי העליון(סר הרברט סמואל)ועוד.
לאחר מלחמת העצמאות וכיבוש הרובע נהרס בית הכנסת ע"י הערבים. במלחמת ששת הימים שוחרר הרובע ושוקמה אחת מקשתות התמך של בית הכנסת קשת זו נהפכה ללוגו של החברה לפיתוח הרובע ושל מוסדות רבים ברובע היהודי. בתש"ע נחנך בית הכנסת במתכונתו המקורית (כמו בפעם השנייה) ע"י החברה לפיתוח הרובע בית הכנסת שוקם ונראה בדיוק כמו בעבר.
בחפירות שנערכו לפני השיפוץ והשחזור נחשפו מתחת לבית הכנסת רחוב ביזנטי ומקוואות מימי בית שני.
הרחבה
סיווג: בית כנסת
נגישות:
מקור:דרור סמט, Itay.ariely, Marikriber
תאריך עדכון: 6/26/2014 12:10:55
קישורים חיצוניים
