חאן שער הגיא (חאן באב אל וואד)
מתוך עמוד ענן
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=חאן שער הגיא (חאן באב אל וואד) | |Name=חאן שער הגיא (חאן באב אל וואד) | ||
| - | |Description=הוקם כמלון דרכים ונקודת חנייה ע"י מושל ירושלים בשנת 1869, עם סיום סלילת הדרך בין יפו לירושלים ושופץ למתכונתו הנוכחית הגדולה ב1873. דרך זו נסללה לכבודו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף שהגיע מיפו לעיר ירושלים, לאחר שהשתתף בחנוכת תעלת סואץ במצרים. | + | |Description=הוקם כמלון דרכים ונקודת חנייה ע"י מושל ירושלים בשנת 1869, עם סיום סלילת הדרך בין יפו לירושלים ושופץ למתכונתו הנוכחית הגדולה ב1873. מעליו בית של ערבי מבית מחסיר שעיבד אמדות סמוכות. דרך זו נסללה לכבודו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף שהגיע מיפו לעיר ירושלים, לאחר שהשתתף בחנוכת תעלת סואץ במצרים. |
קומת הקרקע נועדה לצרכים השותפים בו היו בין היתר אורוות, מטבח, חדר אפייה, חצר ובוסתן גדול ואילו הקומה העליונה שימשה ללינה. בנוסף להיותו מלון דרכים שימש החאן גם כתחנה להחלפת סוסים וכן כנקודה בה שולם מס דרכים (דרבייה). הלינה בחאן הייתה בחינם, אך הלנים חויבו לקנות כוס קפה במחיר לא זול בכלל. | קומת הקרקע נועדה לצרכים השותפים בו היו בין היתר אורוות, מטבח, חדר אפייה, חצר ובוסתן גדול ואילו הקומה העליונה שימשה ללינה. בנוסף להיותו מלון דרכים שימש החאן גם כתחנה להחלפת סוסים וכן כנקודה בה שולם מס דרכים (דרבייה). הלינה בחאן הייתה בחינם, אך הלנים חויבו לקנות כוס קפה במחיר לא זול בכלל. | ||
| + | |||
| + | המבנה נחכר בידי שלוש משפחות יהודיות שגבו מיסים והפרישו למושל אבו-גוש ולעיריית ירושלים: משפחת הרב סלנט ב1869-73, משפחת יצחק רוקח ב1873-78, שלמה ומלכה רוזנטל ב1878-93. החאן ניטש וב1917 נחכר בידי טודרוס ורשבסקי עד מאורעות תרפ"א 1921. הצבא הבריטי הקים במקום קנטינה. | ||
עם פתיחת מסילת הברזל בין יפו לירושלים בשנת 1892, הלכו והתמעטו מספר האנשים שפקדו את המקום, ובראשית תקופת המנדט הבריטי הוא נזנח לחלוטין. | עם פתיחת מסילת הברזל בין יפו לירושלים בשנת 1892, הלכו והתמעטו מספר האנשים שפקדו את המקום, ובראשית תקופת המנדט הבריטי הוא נזנח לחלוטין. | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
|Contributors=Menyroth, עמית הורן, Marikriber | |Contributors=Menyroth, עמית הורן, Marikriber | ||
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=3/13/2014 13:04:49 |
|WinId=633629718151565948 | |WinId=633629718151565948 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה מתאריך 13:04, 13 במרץ 2014
309 מ'
תקציר
הוקם כמלון דרכים ונקודת חנייה ע"י מושל ירושלים בשנת 1869, עם סיום סלילת הדרך בין יפו לירושלים ושופץ למתכונתו הנוכחית הגדולה ב1873. מעליו בית של ערבי מבית מחסיר שעיבד אמדות סמוכות. דרך זו נסללה לכבודו של הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף שהגיע מיפו לעיר ירושלים, לאחר שהשתתף בחנוכת תעלת סואץ במצרים.
קומת הקרקע נועדה לצרכים השותפים בו היו בין היתר אורוות, מטבח, חדר אפייה, חצר ובוסתן גדול ואילו הקומה העליונה שימשה ללינה. בנוסף להיותו מלון דרכים שימש החאן גם כתחנה להחלפת סוסים וכן כנקודה בה שולם מס דרכים (דרבייה). הלינה בחאן הייתה בחינם, אך הלנים חויבו לקנות כוס קפה במחיר לא זול בכלל.
המבנה נחכר בידי שלוש משפחות יהודיות שגבו מיסים והפרישו למושל אבו-גוש ולעיריית ירושלים: משפחת הרב סלנט ב1869-73, משפחת יצחק רוקח ב1873-78, שלמה ומלכה רוזנטל ב1878-93. החאן ניטש וב1917 נחכר בידי טודרוס ורשבסקי עד מאורעות תרפ"א 1921. הצבא הבריטי הקים במקום קנטינה.
עם פתיחת מסילת הברזל בין יפו לירושלים בשנת 1892, הלכו והתמעטו מספר האנשים שפקדו את המקום, ובראשית תקופת המנדט הבריטי הוא נזנח לחלוטין.
בשנות ה-30 נבנה בסמוך לחאן הכלבו הראשון בארץ ישראל, וכן תחנת דלק של חברת Shell האמריקאית.
הרחבה
סיווג: אתר היסטורי
נגישות:
מקור:Menyroth, עמית הורן, Marikriber
תאריך עדכון: 3/13/2014 13:04:49
קישורים חיצוניים
