השער המערבי של קייאפה
מתוך עמוד ענן
שמואל פישר (שיחה | תרומות) |
אביב הטיילן (שיחה | תרומות) (שם:השער המערבי של קייאפה. תיאור:שער מרשים. נותר המפתן ונקב ציר הדלת שני חדרים מכל צד תעלת ניקוז כפולה. מימי דוד המלך ומימי החשמונאים בחפירו) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=34. | + | |Lon=34.9566783471 |
| - | |Lat=31. | + | |Lat=31.6962941231 |
|Height=318 | |Height=318 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
שני חדרים מכל צד | שני חדרים מכל צד | ||
תעלת ניקוז כפולה. מימי דוד המלך ומימי החשמונאים | תעלת ניקוז כפולה. מימי דוד המלך ומימי החשמונאים | ||
| - | בחפירות שנערכו בשנה | + | בחפירות שנערכו בשנה האחרונה ע"י האוניברסיטה העברית נמצא אוסטרכון (כלי ועליו כיתוב) שלפי החוקרים נכתב בשפה הכנענית בלשון עברית וזהו הכיתוב העברי הקדום ביותר עד כה. אוסטרקון זה מחזק את האסכולה הארכיאולוגית לפיה דוד המלך היה קיים ומלך על ממלכה גדולה והדבר גם מחזק את הטענה שזוהי העיר שעריים (בעת הקדומה היה נדיר לבנות עיר מבוצרת עם יותר משער אחד שהוא נקודת הטורפה של העיר) והיא מוזכרת בתנ"ך לאחר מלחמת דוד וגוליית בספר שמואל א' |
--------------------------------- | --------------------------------- | ||
החרס פוענח לראשונה ע"י ד"ר חגי משגב שקבע כי הוא מורכב ממלים עבריות. חוקרים נוספים פענחו גם הם את החרס ופרסמו את מסקנותיהם. הפענוח המרחיב והמלא נעשה ע"י פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה. במאמר מקיף ומפורט מסכם פרופ' גרשון גליל את מחקריהם של כל החוקרים עד עתה ומוסיף את מסקנותיו. | החרס פוענח לראשונה ע"י ד"ר חגי משגב שקבע כי הוא מורכב ממלים עבריות. חוקרים נוספים פענחו גם הם את החרס ופרסמו את מסקנותיהם. הפענוח המרחיב והמלא נעשה ע"י פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה. במאמר מקיף ומפורט מסכם פרופ' גרשון גליל את מחקריהם של כל החוקרים עד עתה ומוסיף את מסקנותיו. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
שפט עבד ואלמנ(ה) שפט ית[ם] | שפט עבד ואלמנ(ה) שפט ית[ם] | ||
וגר רב עלל רב דל ו | וגר רב עלל רב דל ו | ||
| - | אלמנ(ה) נקם *יבד ( | + | אלמנ(ה) נקם *יבד ( |
| - | + | ||
| - | + | ||
| - | + | ||
|images=מבצר האלה השער המערבי צילם שמואל פישר.jpg,מבצר האלה צילם שמואל פישר2.jpg, | |images=מבצר האלה השער המערבי צילם שמואל פישר.jpg,מבצר האלה צילם שמואל פישר2.jpg, | ||
| + | |Accessibility= | ||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
| - | |Contributors=יהושעלביא, שמואל פישר, יהונתן82 | + | |Contributors=יהושעלביא, שמואל פישר, יהונתן82, אביב הטיילן |
|csrc=SZ18 | |csrc=SZ18 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=9/18/2013 10:33:42 |
|WinId=634606998854540277 | |WinId=634606998854540277 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 10:33, 18 בספטמבר 2013
318 מ'
תקציר
[[Description::שער מרשים. נותר המפתן ונקב ציר הדלת שני חדרים מכל צד תעלת ניקוז כפולה. מימי דוד המלך ומימי החשמונאים בחפירות שנערכו בשנה האחרונה ע"י האוניברסיטה העברית נמצא אוסטרכון (כלי ועליו כיתוב) שלפי החוקרים נכתב בשפה הכנענית בלשון עברית וזהו הכיתוב העברי הקדום ביותר עד כה. אוסטרקון זה מחזק את האסכולה הארכיאולוגית לפיה דוד המלך היה קיים ומלך על ממלכה גדולה והדבר גם מחזק את הטענה שזוהי העיר שעריים (בעת הקדומה היה נדיר לבנות עיר מבוצרת עם יותר משער אחד שהוא נקודת הטורפה של העיר) והיא מוזכרת בתנ"ך לאחר מלחמת דוד וגוליית בספר שמואל א'
החרס פוענח לראשונה ע"י ד"ר חגי משגב שקבע כי הוא מורכב ממלים עבריות. חוקרים נוספים פענחו גם הם את החרס ופרסמו את מסקנותיהם. הפענוח המרחיב והמלא נעשה ע"י פרופ' גרשון גליל מאוניברסיטת חיפה. במאמר מקיף ומפורט מסכם פרופ' גרשון גליל את מחקריהם של כל החוקרים עד עתה ומוסיף את מסקנותיו.
הכתובת הינה בכתיב חסר, דהיינו - ללא אמות הקריאה (א' ה' ו' י'). כך למשל, המלים 'אל תעש' יכולות להקרא 'אל תעשו', או 'אל תעשה', המלים 'רב עלל' הן "ריבו עולל" או 'ריב עולל', וכדומה.
להלן קריאת החרס לפי פענוחו של פרופ' גרשון גליל:
אל תעש: ועבד א[ת]...
שפט עבד ואלמנ(ה) שפט ית[ם]
וגר רב עלל רב דל ו
אלמנ(ה) נקם *יבד (]]
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:יהושעלביא, שמואל פישר, יהונתן82, אביב הטיילן
תאריך עדכון: 9/18/2013 10:33:42
קישורים חיצוניים
