חרבת דורבן
מתוך עמוד ענן
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
|Name=חרבת דורבן | |Name=חרבת דורבן | ||
| - | |Description=שם העברי מנציח את מחילת | + | |Description=שם העברי מנציח את מחילת דורבן, שבפתחה נמצאה טביעת חותם "למלך" מימי מרד חזקיהו (705 לפני הספירה). חפירות, שערך במקום הארכיאולוג פרופסור יוחנן אהרוני, גילו מצבור כלי חרס מהתקופה הפרסית. |
| - | חורבת דורבן נקראת גם ח' אֶ-שֵּׁיח' אִבְּרָאהִים וגם ח' אֶ-שִּׁחַ'תַה. | + | חורבת דורבן נקראת גם ח' אֶ-שֵּׁיח' אִבְּרָאהִים וגם ח' אֶ-שִּׁחַ'תַה. (שלהי המאה הו' והמאה הה' לפני סה"נ). מקור אתר 103 מפה 104 סקר ארכיאולוגי של ישראל. |
| - | חורבת דרבן משתרעת על פני כ- 30 דונם בראש גבעה בולטת מצפון למושב מטע. באתר נמצאה התיישבות לסירוגין, מתקופת | + | חורבת דרבן משתרעת על פני כ- 30 דונם בראש גבעה בולטת מצפון למושב מטע. באתר נמצאה התיישבות לסירוגין, מתקופת הברונזה התיכונה II ועד לימי הביניים. החורבה נקראה בערבית ח' א-שייח' אברהים. בראשית שנות ה- 60 ,'גילה טוביה יפה |
| - | הברונזה התיכונה II ועד לימי הביניים. החורבה נקראה בערבית ח' א-שייח' אברהים. בראשית שנות ה- 60 ,'גילה טוביה יפה | + | מרמת יוחנן במדרון הצפוני-מערבי של הגבעה, ערימת חרסים מן התקופה הפרסית, שהוצאו מתוך מערה על ידי דרבן. על אחד החרסים חרותות שתי האותיות "יה" בכתב הארמי הלאפידארי של התקופה הפרסית, בדומה לכתב של טביעות "יהד" "יהוד" הידועות. ככל הנראה, בעקבות גילוי זה קיבלה החורבה את שמה העברי – חורבת דרבן (חדשות ארכיאולוגיות 1964.) |
| - | מרמת יוחנן במדרון הצפוני-מערבי של הגבעה, ערימת חרסים מן התקופה הפרסית, שהוצאו מתוך מערה על ידי דרבן. על | + | בעקבות הגילוי, נערכה במקום חפירת בדיקה ע"י ד"ר יוחנן אהרוני. התברר שהמערה שימשה כבר בתקופת הברזל ll( הממצאים כללו ידית הנושאת טביעה 'למלך'); רוב הממצאים מן המערה - מכלול אחיד ועשיר למדי, ובו שבר של כלי זואומורפי (כלי דמוי אייל הכורע על ברכיו) ושברים של כלי חרס הנושאים אותיות חרותות – יוחס לשלבה המוקדם של |
| - | אחד החרסים חרותות שתי האותיות "יה" בכתב הארמי הלאפידארי של התקופה הפרסית, בדומה לכתב | + | התקופה הפרסית (שלהי המאה ה-6 'והמאה ה-5 'לפנה"ס). חלקה האחורי של המערה התמוטט, כנראה כבר בימי קדם, ולמקום זה נזרקו בתקופה הפרסית ערימות חרסים גדולות ובהן נברו דרבנים (חדשות ארכיאולוגיות 1964 ;וייס 2000.) |
| - | הידועות. ככל הנראה, בעקבות גילוי זה קיבלה החורבה את שמה העברי – חורבת דרבן | + | בין הממצאים הנראים כיום באתר יש גדרות אבנים, מערות (מהן ששימשו לקבורה), כבשן סיד ושרידי מבנים מן הדורות האחרונים. על הקרקע פזורים שברים של כלי חרס ואבני פסיפס. בקרבת החורבה תועדו ב- 1998 מספר מחצבות אבן רדודות. |
| - | בעקבות הגילוי, נערכה במקום חפירת בדיקה ע"י ד"ר | + | תועדו באתר 2 מערות קולומבריום אחת גדולה במזרח החורבה והשניה במדרון המערבי, וריכוז פריחה של אירוס ארם-נהריים במערב האתר. |
| - | ll( הממצאים כללו ידית הנושאת טביעה 'למלך' | + | |
| - | זואומורפי | + | |
| - | התקופה הפרסית | + | |
| - | ולמקום זה נזרקו בתקופה הפרסית ערימות חרסים גדולות ובהן נברו דרבנים | + | |
| - | בין הממצאים הנראים כיום באתר יש גדרות אבנים, מערות | + | |
| - | האחרונים. על הקרקע פזורים שברים של כלי חרס ואבני פסיפס. בקרבת החורבה תועדו ב- 1998 מספר מחצבות אבן רדודות. | + | |
| - | + | ||
|images=2017.11.09-161221.821.android.jpg | |images=2017.11.09-161221.821.android.jpg | ||
|PointType=גבעה | |PointType=גבעה | ||
|Contributors=פיני יצחקי, ליאו | |Contributors=פיני יצחקי, ליאו | ||
| - | |LastUpdate=8/ | + | |LastUpdate=8/21/2021 08:51:30 |
|WinId=636458312946387444 | |WinId=636458312946387444 | ||
|Csrc= | |Csrc= | ||
גרסה מתאריך 08:51, 21 באוגוסט 2021
698 מ'
תקציר
שם העברי מנציח את מחילת דורבן, שבפתחה נמצאה טביעת חותם "למלך" מימי מרד חזקיהו (705 לפני הספירה). חפירות, שערך במקום הארכיאולוג פרופסור יוחנן אהרוני, גילו מצבור כלי חרס מהתקופה הפרסית.
חורבת דורבן נקראת גם ח' אֶ-שֵּׁיח' אִבְּרָאהִים וגם ח' אֶ-שִּׁחַ'תַה. (שלהי המאה הו' והמאה הה' לפני סה"נ). מקור אתר 103 מפה 104 סקר ארכיאולוגי של ישראל.
חורבת דרבן משתרעת על פני כ- 30 דונם בראש גבעה בולטת מצפון למושב מטע. באתר נמצאה התיישבות לסירוגין, מתקופת הברונזה התיכונה II ועד לימי הביניים. החורבה נקראה בערבית ח' א-שייח' אברהים. בראשית שנות ה- 60 ,'גילה טוביה יפה
מרמת יוחנן במדרון הצפוני-מערבי של הגבעה, ערימת חרסים מן התקופה הפרסית, שהוצאו מתוך מערה על ידי דרבן. על אחד החרסים חרותות שתי האותיות "יה" בכתב הארמי הלאפידארי של התקופה הפרסית, בדומה לכתב של טביעות "יהד" "יהוד" הידועות. ככל הנראה, בעקבות גילוי זה קיבלה החורבה את שמה העברי – חורבת דרבן (חדשות ארכיאולוגיות 1964.)
בעקבות הגילוי, נערכה במקום חפירת בדיקה ע"י ד"ר יוחנן אהרוני. התברר שהמערה שימשה כבר בתקופת הברזל ll( הממצאים כללו ידית הנושאת טביעה 'למלך'); רוב הממצאים מן המערה - מכלול אחיד ועשיר למדי, ובו שבר של כלי זואומורפי (כלי דמוי אייל הכורע על ברכיו) ושברים של כלי חרס הנושאים אותיות חרותות – יוחס לשלבה המוקדם של
התקופה הפרסית (שלהי המאה ה-6 'והמאה ה-5 'לפנה"ס). חלקה האחורי של המערה התמוטט, כנראה כבר בימי קדם, ולמקום זה נזרקו בתקופה הפרסית ערימות חרסים גדולות ובהן נברו דרבנים (חדשות ארכיאולוגיות 1964 ;וייס 2000.)
בין הממצאים הנראים כיום באתר יש גדרות אבנים, מערות (מהן ששימשו לקבורה), כבשן סיד ושרידי מבנים מן הדורות האחרונים. על הקרקע פזורים שברים של כלי חרס ואבני פסיפס. בקרבת החורבה תועדו ב- 1998 מספר מחצבות אבן רדודות.
תועדו באתר 2 מערות קולומבריום אחת גדולה במזרח החורבה והשניה במדרון המערבי, וריכוז פריחה של אירוס ארם-נהריים במערב האתר.
הרחבה
סיווג: גבעה
נגישות:
מקור:פיני יצחקי, ליאו
תאריך עדכון: 8/21/2021 08:51:30
קישורים חיצוניים
