משטרת טיגרט בריטית
מתוך עמוד ענן
| שורה 8: | שורה 8: | ||
המבנה נטוש וחלק מגגות החדרים בו מחוררים. אך מגגו ובעיקר ממגדלי השמירה בשני פינותיו, נשקף נוף יפה של פתחת נחל תרצה. | המבנה נטוש וחלק מגגות החדרים בו מחוררים. אך מגגו ובעיקר ממגדלי השמירה בשני פינותיו, נשקף נוף יפה של פתחת נחל תרצה. | ||
| - | במקום היתה מפקדת חטיבת הבקעה במחנה שנקרא מחנה אריה. על שמם של אריק רגב וגדי מנלה נקראו 2 מחנות צהל (ירדנים לשעבר) בבקעה, אריה ו גדי. גד מנלה (קמב"ץ חט' 417) מתל יצחק, נהרג לצד מפקדו אל"ם אריק רגב בעת מרדף בערוץ נחל ואדי זמור כק"מ וחצי צפונית מערבית לפצאל בחודש יולי 1968. | + | במקום היתה מפקדת חטיבת הבקעה במחנה שנקרא מחנה אריה. על שמם של אריק רגב וגדי מנלה נקראו 2 מחנות צהל (ירדנים לשעבר) בבקעה, אריה ו גדי. גד מנלה (קמב"ץ חט' 417) מתל יצחק, נהרג לצד מפקדו אל"ם אריק רגב בעת מרדף בערוץ נחל ואדי זמור כק"מ וחצי צפונית מערבית לפצאל בחודש יולי 1968 (ראו נקודה נפרדת בלינק). |
|LongDescription="קרקעות ג'יפטליק", הינו מונח משפטי מתקופת השלטון העות'מאני. משמעותו קרקעות שנרשמו על שמו של הסולטאן הטורקי ואינן ניתנות למכירה (כל עוד היה סולטאן - לסולטאן לא היו בעיות כלכליות ולכן קרקעותיו היו מחוץ לשוק הנדל"ן).דבר זה גרם הרבה קשיים לגאולת הקרקע - כאשר במקומות שהיו קרקעות ג'יפטליק התקשו ליצור רצף קרקעיות. היו הרבה קרקעות ג'יפטליק לאורך הירדן ורובן היו דוקא בלבנון. אדמות אלה הוחכרו לפלאחים מקומיים, שהחזיקו בקרקע ועיבדו אותה תמורת תשלום דמי חכירה. | |LongDescription="קרקעות ג'יפטליק", הינו מונח משפטי מתקופת השלטון העות'מאני. משמעותו קרקעות שנרשמו על שמו של הסולטאן הטורקי ואינן ניתנות למכירה (כל עוד היה סולטאן - לסולטאן לא היו בעיות כלכליות ולכן קרקעותיו היו מחוץ לשוק הנדל"ן).דבר זה גרם הרבה קשיים לגאולת הקרקע - כאשר במקומות שהיו קרקעות ג'יפטליק התקשו ליצור רצף קרקעיות. היו הרבה קרקעות ג'יפטליק לאורך הירדן ורובן היו דוקא בלבנון. אדמות אלה הוחכרו לפלאחים מקומיים, שהחזיקו בקרקע ועיבדו אותה תמורת תשלום דמי חכירה. | ||
בשנת 1908 – הועבר השלטון הסולטאן למדינה ונכסיו עברו אף הם לידי המדינה, שהכניסה אותה למעגל הקרקעות הנמכרות, בגלל ההסתבכות במלחמות בבקלנים, איטליה ומלחמת העולם הראשונה, שרוקנו את קופת האימפריה העותמאנית שהיתה זקוקה לכסף לצורך מימון המלחמות. | בשנת 1908 – הועבר השלטון הסולטאן למדינה ונכסיו עברו אף הם לידי המדינה, שהכניסה אותה למעגל הקרקעות הנמכרות, בגלל ההסתבכות במלחמות בבקלנים, איטליה ומלחמת העולם הראשונה, שרוקנו את קופת האימפריה העותמאנית שהיתה זקוקה לכסף לצורך מימון המלחמות. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
אחרי הקמת מדינת ישראל בשנת 48, אחד הבג"צים הראשונים לבית המשפט העליון היה תביעה של יורשי הסולטאן האחרון נגד מדינת ישראל על כך שהיא מחזיקה שלא כחוק בקרקעות שהיו שייכות לסבא שלהם, שהודח, לטענתם, שלא כחוק על ידי התורכים. בג"צ דחה את התביעה, אחרת המדינה הייתה מאבדת הרבה מקרקעותיה. אולי גם בגלל שמערכת המשפט בזמנו שירתה במידה רבה את האינטרסים של המדינה. | אחרי הקמת מדינת ישראל בשנת 48, אחד הבג"צים הראשונים לבית המשפט העליון היה תביעה של יורשי הסולטאן האחרון נגד מדינת ישראל על כך שהיא מחזיקה שלא כחוק בקרקעות שהיו שייכות לסבא שלהם, שהודח, לטענתם, שלא כחוק על ידי התורכים. בג"צ דחה את התביעה, אחרת המדינה הייתה מאבדת הרבה מקרקעותיה. אולי גם בגלל שמערכת המשפט בזמנו שירתה במידה רבה את האינטרסים של המדינה. | ||
משמעותו המילולית של המונח מורכבת משתי מילים בתורכית: 'גיפט'=זוג, ו'ליק'=שור. הכוונה היא ל"צמד שוורים" המעבד את האדמה. אולי זה מצביע של כך שקרקעות הג'יפטליק היו קרקעות פוריות וטובות במיוחד, שכן היה צורך בצמד שוורים כדי לעבד אותן. | משמעותו המילולית של המונח מורכבת משתי מילים בתורכית: 'גיפט'=זוג, ו'ליק'=שור. הכוונה היא ל"צמד שוורים" המעבד את האדמה. אולי זה מצביע של כך שקרקעות הג'יפטליק היו קרקעות פוריות וטובות במיוחד, שכן היה צורך בצמד שוורים כדי לעבד אותן. | ||
| - | |images=Picture 443.jpg, | + | |images=Picture 443.jpg, |
|PointType=אתר היסטורי | |PointType=אתר היסטורי | ||
| + | |ExtLinks=http://amudanan.co.il/#!wiki=P849619 | ||
|Contributors=עמית הורן, מאיר רוטר, יוסיאילן, Eitanh53 | |Contributors=עמית הורן, מאיר רוטר, יוסיאילן, Eitanh53 | ||
|csrc=I14 | |csrc=I14 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=4/19/2012 14:05:12 |
|WinId=633887601410300005 | |WinId=633887601410300005 | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
| - | |||
}} | }} | ||
גרסה מתאריך 14:05, 19 באפריל 2012
-227 מ'
תקציר
מבנה משטרה בריטי מטיפוס טיגרט בסמוך לבסיס צה"ל "מחנה אריה" שהירדנים השתמשו בה גם כן. המשטרה הוקמה במרד הערבי הגדול (36-39) והיתה אחראית על אזור הג'יפתליק. במבנה הטיגרט הטיפוסי משולב מבנה ישן יותר ככל הנראה מנזר נוצרי והמצודה הבריטית נבנתה כתוספת למבנה יפה זה.
המבנה נטוש וחלק מגגות החדרים בו מחוררים. אך מגגו ובעיקר ממגדלי השמירה בשני פינותיו, נשקף נוף יפה של פתחת נחל תרצה.
במקום היתה מפקדת חטיבת הבקעה במחנה שנקרא מחנה אריה. על שמם של אריק רגב וגדי מנלה נקראו 2 מחנות צהל (ירדנים לשעבר) בבקעה, אריה ו גדי. גד מנלה (קמב"ץ חט' 417) מתל יצחק, נהרג לצד מפקדו אל"ם אריק רגב בעת מרדף בערוץ נחל ואדי זמור כק"מ וחצי צפונית מערבית לפצאל בחודש יולי 1968 (ראו נקודה נפרדת בלינק).
הרחבה
"קרקעות ג'יפטליק", הינו מונח משפטי מתקופת השלטון העות'מאני. משמעותו קרקעות שנרשמו על שמו של הסולטאן הטורקי ואינן ניתנות למכירה (כל עוד היה סולטאן - לסולטאן לא היו בעיות כלכליות ולכן קרקעותיו היו מחוץ לשוק הנדל"ן).דבר זה גרם הרבה קשיים לגאולת הקרקע - כאשר במקומות שהיו קרקעות ג'יפטליק התקשו ליצור רצף קרקעיות. היו הרבה קרקעות ג'יפטליק לאורך הירדן ורובן היו דוקא בלבנון. אדמות אלה הוחכרו לפלאחים מקומיים, שהחזיקו בקרקע ועיבדו אותה תמורת תשלום דמי חכירה. בשנת 1908 – הועבר השלטון הסולטאן למדינה ונכסיו עברו אף הם לידי המדינה, שהכניסה אותה למעגל הקרקעות הנמכרות, בגלל ההסתבכות במלחמות בבקלנים, איטליה ומלחמת העולם הראשונה, שרוקנו את קופת האימפריה העותמאנית שהיתה זקוקה לכסף לצורך מימון המלחמות. מאז אין בעצם הבדל בינהן לבין קרקעות מדינה אחרות. אחרי הקמת מדינת ישראל בשנת 48, אחד הבג"צים הראשונים לבית המשפט העליון היה תביעה של יורשי הסולטאן האחרון נגד מדינת ישראל על כך שהיא מחזיקה שלא כחוק בקרקעות שהיו שייכות לסבא שלהם, שהודח, לטענתם, שלא כחוק על ידי התורכים. בג"צ דחה את התביעה, אחרת המדינה הייתה מאבדת הרבה מקרקעותיה. אולי גם בגלל שמערכת המשפט בזמנו שירתה במידה רבה את האינטרסים של המדינה.
משמעותו המילולית של המונח מורכבת משתי מילים בתורכית: 'גיפט'=זוג, ו'ליק'=שור. הכוונה היא ל"צמד שוורים" המעבד את האדמה. אולי זה מצביע של כך שקרקעות הג'יפטליק היו קרקעות פוריות וטובות במיוחד, שכן היה צורך בצמד שוורים כדי לעבד אותן.
סיווג: אתר היסטורי
נגישות:
מקור:עמית הורן, מאיר רוטר, יוסיאילן, Eitanh53
תאריך עדכון: 4/19/2012 14:05:12
קישורים חיצוניים
http://amudanan.co.il/#!wiki=P849619
