חירבת אל בירה - כנסיה
מתוך עמוד ענן
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=176 | |Height=176 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=חירבת אל בירה כנסיה | + | |Name=חירבת אל בירה - כנסיה |
| - | |Description= | + | |Description=האתר נחפר בשנות ה80: נמצא מבנה ציבורי גדול. בתקופה הביזנטית שימש כמנזר וכנסיה. פסיפסים צבעוניים, עמודים, 3 פתחים ומשקוף מסיבי. |
| - | + | בתקופה האומיית הותקן בית בד בתוך מבנה הכנסיה. | |
| - | + | חופרי האתר טוענים שקדמה לכנסיה בית אמידים מהתקופה הרומית אך ללא הוכחות ברורות. | |
| - | + | בשנת 2022 פעלו מתנדבי רשות העתיקות בניקוי האתר מצמחיה. בשנת 2024 החלה חפירת השלמת מכלולים בכנסיה. נחשף מסדרון חדרים מדרום לכנסיה ובית בד אומאי דרומי. | |
| + | על פסגת הגבעה- גת קטנה ומתקן המסוהה כמקווה טהרה. למרגלות הגבעה מבני תעשיה ומגורים, בורות מים, גתות ומחצבות. | ||
|LongDescription=פסיפס החדר הדרומי של כנסיית חורבת אל בירה: | |LongDescription=פסיפס החדר הדרומי של כנסיית חורבת אל בירה: | ||
| - | + | בשנות ה80 נחשף חדר דרומי עם פסיפס צבעוני מרשים. 60 מדליונים בדגמי עלה דמוי לב, פרח אדום. | |
| - | + | ||
בתקופה הביזנטית נהגו לעטר בפסיפסים בכמה סגנונות של תיאורי ורדים. כאן השתמשו בתיאור של ורד חצוי לאורכו, ממבט צד. הגבעול הירוק ועלי העטיף הירוקים - עוצבו באבנים חומות (בגלל מחסור באבנים ירוקות) והם ניכרים בבירור. השחלה הגדולה ווהאבקנים הלבנים מודגשים בצורה מציאותית, ועלי הכותרת האדומים פרוסים בתוך הגביע ובולטים כלפי מעלה. | בתקופה הביזנטית נהגו לעטר בפסיפסים בכמה סגנונות של תיאורי ורדים. כאן השתמשו בתיאור של ורד חצוי לאורכו, ממבט צד. הגבעול הירוק ועלי העטיף הירוקים - עוצבו באבנים חומות (בגלל מחסור באבנים ירוקות) והם ניכרים בבירור. השחלה הגדולה ווהאבקנים הלבנים מודגשים בצורה מציאותית, ועלי הכותרת האדומים פרוסים בתוך הגביע ובולטים כלפי מעלה. | ||
בפסיפסים הביזנטיים בישראל לא נמצאו עיטורים של פרחי בר. בהתחשב בעובדה שכלניות פורחות רק כחודש וחצי בשנה וכפי הנראה בתקופה ההיא לא גודלו בתרבות בנוי, בעוד שוורדים פורחים כמעט כל השנה ותורבתו לגידול בגינות ובחצרות כבר בתקופה הרומית, או מוקדם יותר. הוורדים שימשו לקישוט הגינות, וגם לקליעת זרים, עטרות וגירלנדות לאירועים. | בפסיפסים הביזנטיים בישראל לא נמצאו עיטורים של פרחי בר. בהתחשב בעובדה שכלניות פורחות רק כחודש וחצי בשנה וכפי הנראה בתקופה ההיא לא גודלו בתרבות בנוי, בעוד שוורדים פורחים כמעט כל השנה ותורבתו לגידול בגינות ובחצרות כבר בתקופה הרומית, או מוקדם יותר. הוורדים שימשו לקישוט הגינות, וגם לקליעת זרים, עטרות וגירלנדות לאירועים. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
|Accessibility=ברגל | |Accessibility=ברגל | ||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
| - | |Contributors=Ronhl, ע.רוטשטיין, מגידון, עמית אררט, Benativ, Yberlin, Dr. Anat Avital, זאב שפירא | + | |Contributors=Ronhl, ע.רוטשטיין, מגידון, עמית אררט, Benativ, Yberlin, Dr. Anat Avital, זאב שפירא, Gillow |
|csrc=mobile | |csrc=mobile | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=1/30/2025 11:55:28 |
|WinId=636478129530411814 | |WinId=636478129530411814 | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 11:55, 30 בינואר 2025
176 מ'
תקציר
האתר נחפר בשנות ה80: נמצא מבנה ציבורי גדול. בתקופה הביזנטית שימש כמנזר וכנסיה. פסיפסים צבעוניים, עמודים, 3 פתחים ומשקוף מסיבי.
בתקופה האומיית הותקן בית בד בתוך מבנה הכנסיה.
חופרי האתר טוענים שקדמה לכנסיה בית אמידים מהתקופה הרומית אך ללא הוכחות ברורות.
בשנת 2022 פעלו מתנדבי רשות העתיקות בניקוי האתר מצמחיה. בשנת 2024 החלה חפירת השלמת מכלולים בכנסיה. נחשף מסדרון חדרים מדרום לכנסיה ובית בד אומאי דרומי.
על פסגת הגבעה- גת קטנה ומתקן המסוהה כמקווה טהרה. למרגלות הגבעה מבני תעשיה ומגורים, בורות מים, גתות ומחצבות.
הרחבה
פסיפס החדר הדרומי של כנסיית חורבת אל בירה: בשנות ה80 נחשף חדר דרומי עם פסיפס צבעוני מרשים. 60 מדליונים בדגמי עלה דמוי לב, פרח אדום.
בתקופה הביזנטית נהגו לעטר בפסיפסים בכמה סגנונות של תיאורי ורדים. כאן השתמשו בתיאור של ורד חצוי לאורכו, ממבט צד. הגבעול הירוק ועלי העטיף הירוקים - עוצבו באבנים חומות (בגלל מחסור באבנים ירוקות) והם ניכרים בבירור. השחלה הגדולה ווהאבקנים הלבנים מודגשים בצורה מציאותית, ועלי הכותרת האדומים פרוסים בתוך הגביע ובולטים כלפי מעלה.
בפסיפסים הביזנטיים בישראל לא נמצאו עיטורים של פרחי בר. בהתחשב בעובדה שכלניות פורחות רק כחודש וחצי בשנה וכפי הנראה בתקופה ההיא לא גודלו בתרבות בנוי, בעוד שוורדים פורחים כמעט כל השנה ותורבתו לגידול בגינות ובחצרות כבר בתקופה הרומית, או מוקדם יותר. הוורדים שימשו לקישוט הגינות, וגם לקליעת זרים, עטרות וגירלנדות לאירועים.
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות: ברגל
מקור:Ronhl, ע.רוטשטיין, מגידון, עמית אררט, Benativ, Yberlin, Dr. Anat Avital, זאב שפירא, Gillow
תאריך עדכון: 1/30/2025 11:55:28
קישורים חיצוניים
