חרבת חידות
מתוך עמוד ענן
ע.רוטשטיין (שיחה | תרומות) |
|||
| (גרסת ביניים אחת אינה מוצגת) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|images=חרבתחידות.JPG, | |images=חרבתחידות.JPG, | ||
|PointType=אתר ארכיאולוגי | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
| - | |Contributors=Marikriber, Tamirgeva, Talitzhaky, ע.רוטשטיין | + | |Contributors=Marikriber, Tamirgeva, Talitzhaky, ע.רוטשטיין, צוות08 |
|csrc=IZ15 | |csrc=IZ15 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=9/1/2021 22:40:13 |
|WinId=635030159277368797 | |WinId=635030159277368797 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
גרסה אחרונה מתאריך 22:40, 1 בספטמבר 2021
24 מ'
תקציר
חידה קשה. גלי הריסות מבנים בחורש אקליפטוסים קטן, שרוף בחלקו בלב השדות. לא שווה הגעה, בטח לא מכיוון מזרח (פסי רכבת וגדר קוצנית). תמיר גבע: ציטוט מ"קיסריה ואתריה" של דו-ירחון קרדום לידיעת הארץ, המתייחס ליישוב בוסנים בסוף המאה ה-19 בקיסריה - "המושל הראשון בקיסריה וסביבתה מטעם התורכים , היה המודיר הצירקסי עלי בק . ( 13 ) הוא ואשתו , פאטמה רוחידיל חיאנום , החזיקו גם שטח ועליו בניין שהקימו בחירבת חדידון ( עתה חורבת חידות) . המקום נמצא ממזרח לקיסריה ( נ"צ 1456 / 2116) ליד מסילת הברזל , שממערב לפרדס חנה , במקום שהיו לבוסנים חלקות קרקע שונות . סמוך לשנת , 1910 לאחר פטירת עלי בק , שנקבר במסגד בקיסריה , מינו התורכים לתפקיד המודיר את אחד הבוסנים בשם אחמד " בושנאק " (כינוי שהוסיפו לשמם של הבוסנים) שקיבל את התואר בק . ( 14 ) הוא הקים בניין מגורים דו-קומתי ליד בניין המושל בקיסריה . (*) המושל החדש נטל גם את האדמה והבניין של המושל הקודם , בחורבות חדידון , ורכש חלקים נוספים משטחי הבוסנים האחרים . הוא נטע במקום בוסתן ופרדס וחפר שם בארות אחדות . יורשי אשת המושל הצירקסי , רוחידיל , שהאדמה היתה רשומה על שמה , לא נחו ולא שקטו עד שהצליחו להעביר את האדמה על שמם . בגנזך המדינה שמור תיק ובו פרטי ההתדיינות בשנות השלושים בתביעת אחמד שרקיס ובניו , יורשי רוחידיל , על השטח והרכוש שעליו , תביעה בה זכו הצירקסים . ( 15 ) גם לעלי בק , בן משפחתו של אחמד בק , היתה אחוזה באזור , ממזרח לחורבת חידות , בחירבת צפ ( נ"צ . ( 147-221 ברשות קרוב נוסף , מוסטפה , היו שטחי קרקע מזרחה יותר , ליד גבעת-עדה . ( 16 ) המודיר אחמד בק קשור בפרשה עגומה בתולדות הישוב : באחד הימים , בעת שהאכיל את היונים שבחצר ביתו שבקיסריה 3 ) בספטמבר , , ( 1917 נחתה לפתע בשובך יונה זרה . אחמד הבחין שפתק קשור לרגלה ; היה זה אחר הפתקים ששלחה שרה אהרונסון באמצעות ארבע יוני-דואר אל הבריטים , בבקשה לשגר אניה לחוף עתלית . אחמד בק מסר את יונת הריגול לממוניו התורכים . אף שהצופן לא פוענח ע"י התורכים , הוליך קצה החוט לאנשי רשת ניל"י . שרה אהרונסון נתפסה ועונתה עינויים קשים שהביאו להתאבדותה , בעור הרדיפות אחרי אנשי ניל"י נמשכו ביתר שאת"
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:Marikriber, Tamirgeva, Talitzhaky, ע.רוטשטיין, צוות08
תאריך עדכון: 9/1/2021 22:40:13
קישורים חיצוניים
