קבר הנביא שמואל (נבי סמואל - פסגת הר שמואל
מתוך עמוד ענן
(שם:קבר הנביא שמואל (נבי סמואל - פסגת הר שמואל. תיאור:ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא שתאריך פטירתו כיום שחרור ירושלים כ"ח באייר (יש הטוענים לת) |
(שם:קבר הנביא שמואל (נבי סמואל - פסגת הר שמואל. תיאור:ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא שתאריך פטירתו כיום שחרור ירושלים כ"ח באייר (יש הטוענים לת) |
||
| (4 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|MeasuredByGPS=Yes | |MeasuredByGPS=Yes | ||
|Name=קבר הנביא שמואל (נבי סמואל - פסגת הר שמואל | |Name=קבר הנביא שמואל (נבי סמואל - פסגת הר שמואל | ||
| - | |Description=ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא שתאריך פטירתו כיום שחרור ירושלים כ"ח באייר (יש הטוענים לתאריך כט). המקום נמצא בתחומי הגן הלאומי נבי סמואל. זיהוי המקום קשור במסורת נוצרית מהמאה החמישית לכל המאוחר, שברבות הימים התקבלה גם בקרב היהודים, שזיהו כאן את רמה, ככתוב בספר שמואל: "וימת שמואל, ויקבצו כל-ישראל ויספדו-לו, ויקברהו בביתו ברמה". | + | |Description=ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא שתאריך פטירתו כיום שחרור ירושלים כ"ח באייר (יש הטוענים לתאריך כט). המקום נמצא בתחומי הגן הלאומי נבי סמואל. זיהוי המקום קשור במסורת נוצרית מהמאה החמישית לכל המאוחר, שברבות הימים התקבלה גם בקרב היהודים, שזיהו כאן את רמה, ככתוב בספר שמואל: "וימת שמואל, ויקבצו כל-ישראל ויספדו-לו, ויקברהו בביתו ברמה".כיוון שהרמה מזוהה בכפר א-ראם שממזרח מזהים את המקום עם מצפה. הנוצרים הצלבנים בנו כאן כנסיה, וכינו את ההר בשם "הר השמחה", מפני שמכאן ראו העולים לרגל את ירושלים לראשונה. הנוסע בנימין בר יונה (מטודלה) ביקר במקום במאה ה-12. במאות ה15-16 יש עדות על כנסיה במקום, לאחר מכן יש עדויות על בית כנסת ולבסוף המקום הופך למסגד. במאה ה-19 היו מספר נסיונות יישוב יהודי במקום שאף רכשו קרקעות סביב הקבר (חלק מהטאבו רשום על שם משפחתו של ישראל אורבך המתגורר בסמוך). במלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את המקום מידי התורכים לאחר קרב ארוך בו נהרס מבנה התפילה לחלוטין נאלצו הבריטים לשחזר את מבנה הכנסיה/ מסגד. בהר התנהלו קרבות קשים במלחמת העצמאות. הקרב הידוע ביותר יתחולל בליל הסדר תש"ח ובו נרגו 37 לוחמי פלמ"ח (הרוגי הקרב קבורים בקריית ענבים). |
| + | ההר שימש כעמדת תותחים ירדנית שהפגיזה את ירושלים והוא כולו מכוסה תעלות לחימה ירדניות ועותמניות, והמקום שוחרר רק במלחמת ששת הימים. | ||
| - | במקום ישנם שרידים חפורים | + | במקום ישנם שרידים חפורים מתקופות רבות של עיר גדולה ובה נחשף רחוב שלם הלינסטי הכולל בתים ומבני מסחר, מקווה, כבשני צורף אומאיים, בית בד צלבני, גת ישראלית ועוד, העיר השתרעה הן מצפון והן מדרום למבנה. חפירות החל משנת 1998 בראשות הארכיאולוג בני הראבן. מימצאים החל מתקופת הברזל, מאה שמינית לפני הספירה, דרך התקופה הפרסית, ההלניסטית\חשמונאית, הרומאית, מבנה הכנסיה שבראש האתר הוקם בתקופה הצלבנית, נכבש והוסב למסגד ע"י הממלוכים. כיום האולם המערבי של הכנסיה משמש כמסגד ובו ציון קברו של שמואל, בקיר הצפוני של המבנה יש ירידה לקריפטה (מפלס תת-קרקעי) שם ניצב ציון קבר שמואל היהודי, שמחולק לעזרת גברים\נשים. |
| - | + | מגג מבנה הכנסיה נשקף נוף מדהים 360 מעלות עד הים במערב, הכנוב בדרום וחרשה ובעל חצור בצפון. | |
| - | |images=2015.02.28-232246.151.android.jpg,2020-06-13T14_45_05.01480693932.jpg,2021-05-16T14_25_54.701575285156.jpg,2021-05-16T14_26_29.979391149309.jpg,2021-05-16T14_26_49.777153294359.jpg,2021-05-16T14_27_49.834867658363.jpg,2021-05-16T14_28_05.780494304910.jpg | + | |images=2015.02.28-232246.151.android.jpg,2020-06-13T14_45_05.01480693932.jpg,2021-05-16T14_25_54.701575285156.jpg,2021-05-16T14_26_29.979391149309.jpg,2021-05-16T14_26_49.777153294359.jpg,2021-05-16T14_27_49.834867658363.jpg,2021-05-16T14_28_05.780494304910.jpg,2023-03-14T16_59_45.40586426603.jpg |
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|PointType=מבנה | |PointType=מבנה | ||
| - | |Contributors=יואב רופא, עמית הורן, מאיר רוטר, Marikriber, Avib44, אלחנן דויטש, Yair z54, Eitamkrem, בני 2016, Alik36, איש חיפה | + | |Contributors=יואב רופא, עמית הורן, מאיר רוטר, Marikriber, Avib44, אלחנן דויטש, Yair z54, Eitamkrem, בני 2016, Alik36, איש חיפה, צוות08, יהודה שרם, ליאו |
|csrc=mobile | |csrc=mobile | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=11/15/2024 06:21:21 |
|WinId=633171912994764122 | |WinId=633171912994764122 | ||
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 06:21, 15 בנובמבר 2024
867 מ'
תקציר
ציון קבר המיוחס לשמואל הנביא שתאריך פטירתו כיום שחרור ירושלים כ"ח באייר (יש הטוענים לתאריך כט). המקום נמצא בתחומי הגן הלאומי נבי סמואל. זיהוי המקום קשור במסורת נוצרית מהמאה החמישית לכל המאוחר, שברבות הימים התקבלה גם בקרב היהודים, שזיהו כאן את רמה, ככתוב בספר שמואל: "וימת שמואל, ויקבצו כל-ישראל ויספדו-לו, ויקברהו בביתו ברמה".כיוון שהרמה מזוהה בכפר א-ראם שממזרח מזהים את המקום עם מצפה. הנוצרים הצלבנים בנו כאן כנסיה, וכינו את ההר בשם "הר השמחה", מפני שמכאן ראו העולים לרגל את ירושלים לראשונה. הנוסע בנימין בר יונה (מטודלה) ביקר במקום במאה ה-12. במאות ה15-16 יש עדות על כנסיה במקום, לאחר מכן יש עדויות על בית כנסת ולבסוף המקום הופך למסגד. במאה ה-19 היו מספר נסיונות יישוב יהודי במקום שאף רכשו קרקעות סביב הקבר (חלק מהטאבו רשום על שם משפחתו של ישראל אורבך המתגורר בסמוך). במלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את המקום מידי התורכים לאחר קרב ארוך בו נהרס מבנה התפילה לחלוטין נאלצו הבריטים לשחזר את מבנה הכנסיה/ מסגד. בהר התנהלו קרבות קשים במלחמת העצמאות. הקרב הידוע ביותר יתחולל בליל הסדר תש"ח ובו נרגו 37 לוחמי פלמ"ח (הרוגי הקרב קבורים בקריית ענבים).
ההר שימש כעמדת תותחים ירדנית שהפגיזה את ירושלים והוא כולו מכוסה תעלות לחימה ירדניות ועותמניות, והמקום שוחרר רק במלחמת ששת הימים.
במקום ישנם שרידים חפורים מתקופות רבות של עיר גדולה ובה נחשף רחוב שלם הלינסטי הכולל בתים ומבני מסחר, מקווה, כבשני צורף אומאיים, בית בד צלבני, גת ישראלית ועוד, העיר השתרעה הן מצפון והן מדרום למבנה. חפירות החל משנת 1998 בראשות הארכיאולוג בני הראבן. מימצאים החל מתקופת הברזל, מאה שמינית לפני הספירה, דרך התקופה הפרסית, ההלניסטית\חשמונאית, הרומאית, מבנה הכנסיה שבראש האתר הוקם בתקופה הצלבנית, נכבש והוסב למסגד ע"י הממלוכים. כיום האולם המערבי של הכנסיה משמש כמסגד ובו ציון קברו של שמואל, בקיר הצפוני של המבנה יש ירידה לקריפטה (מפלס תת-קרקעי) שם ניצב ציון קבר שמואל היהודי, שמחולק לעזרת גברים\נשים.
מגג מבנה הכנסיה נשקף נוף מדהים 360 מעלות עד הים במערב, הכנוב בדרום וחרשה ובעל חצור בצפון.
הרחבה
סיווג: מבנה
נגישות:
מקור:יואב רופא, עמית הורן, מאיר רוטר, Marikriber, Avib44, אלחנן דויטש, Yair z54, Eitamkrem, בני 2016, Alik36, איש חיפה, צוות08, יהודה שרם, ליאו
תאריך עדכון: 11/15/2024 06:21:21
קישורים חיצוניים
