שרידי המוסד החינוכי אחוזת נפתלי
מתוך עמוד ענן
(שם:שרידי היישוב אחוזת נפתלי. תיאור:חורבות הישוב אחוזת נפתלי ששימש מוסד לימודי ,נעזב ונהרס) |
ירח מלא בדבש (שיחה | תרומות) (שם:שרידי המוסד החינוכי אחוזת נפתלי. תיאור:הוקם כנחלה בשטח של הרב חגיז ב 1949 בשם "ארץ נפתלי" ומאוחר יותר שונה שמו לאחוזת נפתלי.לא שרד ובהמשך ה) |
||
| (3 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
| - | |Lon=35. | + | |Lon=35.470604896545 |
| - | |Lat=32. | + | |Lat=32.793497827634 |
| - | |Height= | + | |Height=216 |
|MeasuredByGPS=Yes | |MeasuredByGPS=Yes | ||
| - | |Name=שרידי | + | |Name=שרידי המוסד החינוכי אחוזת נפתלי |
| - | |Description= | + | |Description=הוקם כנחלה בשטח של הרב חגיז ב 1949 בשם "ארץ נפתלי" ומאוחר יותר שונה שמו לאחוזת נפתלי.לא שרד ובהמשך הוקם במקום מוסד חינוכי- שאף הוא נעזב. ננטש ונהרס מחשש להתיישבות פיראטית של בדויים.נמסר לחזקת קיבוץ לביא. |
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | שרידי הישוב החרדי "אחוזת נפתלי" ששכן לרגלי הר קרני חיטין. | ||
| + | |||
| + | מעשה שהיה כך היה: | ||
| + | בל"ג בעומר תש"ט (מאי 1959) עלו אנשי תנועת פאג"י (פועלי אגודת ישראל, להבדיל מתנועת פא"י שאף היא מורכבת מאנשי פועלי אגודת ישראל, אך זהו פלג אחר של התנועה), על משבצת קרקע שרכש הרב יוסף לוי חגיז בשנות ה 20 באזור קרני חיטין שממערב לטבריה, תמורת קרקעות שהיו בבעלותו באזור שמצפון לתל אביב, אחרי שהוא סבר כי אין בהן תועלת של ממש, מכיון שהאזור מרוחק ולא מתאים לחקלאות!!! | ||
| + | הישוב נועד להיות בעל אופי חקלאי, ותוכננו בו 200 נחלות, אך בפועל נבנו בו רק שבעה מבנים בני קומותיים, וזה מספר המשפחות שהתגוררו בו בפועל. | ||
| + | בטקס העליה על הקרקע נאם הרב אליהו כי טוב זצ"ל (מחבר ספר "התודעה") על החשיבות בגאולת הקרקע כמבוא לגאולת העם, והסביר כי השם הנבחר "ארץ נפתלי" נקרא ע"ש נחלת השבט בו הוא שוכן. אך לאחר ארבע שנים סייר במקום דוד בן גוריון והחליט לשנות את שמו לאחוזת נפתלי, מפני שחשש שכינוי המקום כ"ארץ" עלול להתפרש כהקמת מדינה עצמאית בתוך שטחי מדינת ישראל. | ||
| + | כאמור, במקום התגוררו משפחות מעטות בלבד, מה שהיווה בעיה בהשגת מנין, בערבי שבתות היו אוספים אנשי הישוב מחוסרי בית בטבריה ומארחים אותם לשם השלמת מנין לתפילה. | ||
| + | לאחר שנים ספורות החלה הנטישה, ובשנת תשי"ז (1957) התגוררה במקום משפחה אחת בלבד. | ||
| + | בד בבד עם הקמת הישוב, נוצר סכסוך בין המתיישבים המועטים וחלקם פרשו והקימו ישוב נוסף בשם "חילה" (ע"ש הפסוק "שיתו לבכם לחילה" תהלים פרק מח', או ע"ש הרב יוסף חגיז. לא ברור), מעט מזרחית לאחוזת נפתלי. בחילה הוקמו צריפים בלבד, אך עד מהרה ננטש גם הוא. | ||
| + | בסביבות שנת תשי"ח (1958), כשאחוזת נפתלי כבר ריקה ממתיישביה הוקם במקום כפר נוער לקליטת ילדי עולים. | ||
| + | את המוסד הקימו אנשי "חבר הפעילים" שפעלו לשמירת הדת בקרב העולים ששוכנו במעברות. אך לאחר שנים ספורות ננטש המקום וחדל להיות מיושב. | ||
| + | בראשית שנות השמונים נהרסו המבנים בפקודת מפקד פיקוד הצפון האלוף רפאל איתן ואנשי משרד הפנים, במטרה למנוע התיישבות בדואית שהתפתחה במקום. הקרקע נמסרה לעיבוד אנשי קיבוץ לביא הסמוך ולאחר מכן לאנשי קיבוץ בית רימון, והיא משמשת אותם עד היום. | ||
| + | מלבד שרידי המבנים, ניתן לראות בצפון האתר את בריכת המים המקורית שאגרה את המים שהובאו מכפר חיטים ושוקת קטנה. | ||
|images=2015.05.01-175212.813.android.jpg | |images=2015.05.01-175212.813.android.jpg | ||
|Accessibility= | |Accessibility= | ||
|PointType=ישוב | |PointType=ישוב | ||
| - | |Contributors=שלמה פלס | + | |Contributors=שלמה פלס, צוות08, חוגי סיירות, ירח מלא בדבש |
| - | |csrc= | + | |csrc=mobile |
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=11/11/2022 10:31:30 |
| - | |WinId= | + | |WinId=635666085297615014 |
|LongDescription= | |LongDescription= | ||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 10:31, 11 בנובמבר 2022
216 מ'
תקציר
הוקם כנחלה בשטח של הרב חגיז ב 1949 בשם "ארץ נפתלי" ומאוחר יותר שונה שמו לאחוזת נפתלי.לא שרד ובהמשך הוקם במקום מוסד חינוכי- שאף הוא נעזב. ננטש ונהרס מחשש להתיישבות פיראטית של בדויים.נמסר לחזקת קיבוץ לביא.
שרידי הישוב החרדי "אחוזת נפתלי" ששכן לרגלי הר קרני חיטין.
מעשה שהיה כך היה:
בל"ג בעומר תש"ט (מאי 1959) עלו אנשי תנועת פאג"י (פועלי אגודת ישראל, להבדיל מתנועת פא"י שאף היא מורכבת מאנשי פועלי אגודת ישראל, אך זהו פלג אחר של התנועה), על משבצת קרקע שרכש הרב יוסף לוי חגיז בשנות ה 20 באזור קרני חיטין שממערב לטבריה, תמורת קרקעות שהיו בבעלותו באזור שמצפון לתל אביב, אחרי שהוא סבר כי אין בהן תועלת של ממש, מכיון שהאזור מרוחק ולא מתאים לחקלאות!!!
הישוב נועד להיות בעל אופי חקלאי, ותוכננו בו 200 נחלות, אך בפועל נבנו בו רק שבעה מבנים בני קומותיים, וזה מספר המשפחות שהתגוררו בו בפועל.
בטקס העליה על הקרקע נאם הרב אליהו כי טוב זצ"ל (מחבר ספר "התודעה") על החשיבות בגאולת הקרקע כמבוא לגאולת העם, והסביר כי השם הנבחר "ארץ נפתלי" נקרא ע"ש נחלת השבט בו הוא שוכן. אך לאחר ארבע שנים סייר במקום דוד בן גוריון והחליט לשנות את שמו לאחוזת נפתלי, מפני שחשש שכינוי המקום כ"ארץ" עלול להתפרש כהקמת מדינה עצמאית בתוך שטחי מדינת ישראל.
כאמור, במקום התגוררו משפחות מעטות בלבד, מה שהיווה בעיה בהשגת מנין, בערבי שבתות היו אוספים אנשי הישוב מחוסרי בית בטבריה ומארחים אותם לשם השלמת מנין לתפילה.
לאחר שנים ספורות החלה הנטישה, ובשנת תשי"ז (1957) התגוררה במקום משפחה אחת בלבד.
בד בבד עם הקמת הישוב, נוצר סכסוך בין המתיישבים המועטים וחלקם פרשו והקימו ישוב נוסף בשם "חילה" (ע"ש הפסוק "שיתו לבכם לחילה" תהלים פרק מח', או ע"ש הרב יוסף חגיז. לא ברור), מעט מזרחית לאחוזת נפתלי. בחילה הוקמו צריפים בלבד, אך עד מהרה ננטש גם הוא.
בסביבות שנת תשי"ח (1958), כשאחוזת נפתלי כבר ריקה ממתיישביה הוקם במקום כפר נוער לקליטת ילדי עולים.
את המוסד הקימו אנשי "חבר הפעילים" שפעלו לשמירת הדת בקרב העולים ששוכנו במעברות. אך לאחר שנים ספורות ננטש המקום וחדל להיות מיושב.
בראשית שנות השמונים נהרסו המבנים בפקודת מפקד פיקוד הצפון האלוף רפאל איתן ואנשי משרד הפנים, במטרה למנוע התיישבות בדואית שהתפתחה במקום. הקרקע נמסרה לעיבוד אנשי קיבוץ לביא הסמוך ולאחר מכן לאנשי קיבוץ בית רימון, והיא משמשת אותם עד היום.
מלבד שרידי המבנים, ניתן לראות בצפון האתר את בריכת המים המקורית שאגרה את המים שהובאו מכפר חיטים ושוקת קטנה.
הרחבה
סיווג: ישוב
נגישות:
מקור:שלמה פלס, צוות08, חוגי סיירות, ירח מלא בדבש
תאריך עדכון: 11/11/2022 10:31:30
קישורים חיצוניים
