נבי יושע

מתוך עמוד ענן

גרסה מתאריך 15:54, 7 ביולי 2012 (הצגת מקור) ע' מטייל (שיחה | תרומות) → מעבר להשוואת הגרסאות הקודמת		גרסה אחרונה מתאריך 10:55, 23 בספטמבר 2022 (הצגת מקור) קולינריה דרוזית לגוף ולנפש (שיחה | תרומות) (שם:נבי יושע. תיאור:מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש)
(10 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 1:		שורה 1:
	{{Point		{{Point
-	|Lon=35.5556650781577	+	|Lon=35.556652131075
-	|Lat=33.1127670925526	+	|Lat=33.112910875491
-	|Height=385	+	|Height=374
-	|MeasuredByGPS=No	+	|MeasuredByGPS=Yes
	|Name=נבי יושע		|Name=נבי יושע
-	|Description=מתחם בנוי שבתוכו מסגד קטן נטוש ומקום קברו של נבי יושע, הוא יהושע בן נון. במקום שני חדרים, חצר, בור מים ומספר עצי פרי עתיקים. המקום קדוש גם ליהודים מוזרים שלא רוצים לזהות את קבר יהושע באזור תמנת חרס שבשומרון על אף הפסוקים ומשמש אתר עליה לרגל ליחידים.	+	|Description=מקאם  מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש).  ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה  בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם במאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של  האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור.  ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'ראב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.
-		+	|images=נבייושע.JPG
-	בשניםה אחרונות החל שיפוץ של המקום למסגד בידי לאומנים ערבים.	+	|Accessibility=רכב שטח
-		+
-	בתקופות קדומות יותר שימש אתר עלייה לרגל חשוב למוסלמים מהסביבה ובמקום נעשו טקסי נדרים רבי משתתפים - זיארות.	+
	|PointType=קבר		|PointType=קבר
-	|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2	+	|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148, Zvib4, היסטוריה על המפה, קולינריה דרוזית לגוף ולנפש
-	|Contributors=נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל	+	|csrc=mobile
-	|LastUpdate=7/7/2012 15:54:19	+	|LastUpdate=9/23/2022 10:55:26
	|WinId=633033381118355739		|WinId=633033381118355739
-	|Csrc=
	|LongDescription=		|LongDescription=
-	|Accessibility=	+	|ExtLinks=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2
-	|images=	+
	}}		}}

---

גרסה אחרונה מתאריך 10:55, 23 בספטמבר 2022

35.556652131075 33.112910875491Yes   374 מ'

תקציר

מקאם מוסלמי. שרידי הכפר א-נבי יושע ש- 70 תושביו השתייכו לכת המיתואליים (שיעיים) ברחו ללבנון במאי 1948. עד למלחמת השחרור שימש המתחם כמקאם שיעי (מבנה קדוש). ניתן להבחין במקום בחצר מרוצפת אבן מוקפת בחדרים ושבמרכזה בור מים. בתוך מבני הכיפות מצויים ציוני קבר המיוחס לרבי יוסי ממלחיא, תושביו השיעיים של המקום ייחסו אותו לנבי יושע הוא יהושע בן נון. יתכן שמסורת זאת מקורה בקרבה של המקום לתל קדש. ע"פ סקר ארכאולוגי שנערך במקום נמצא כי מבנה המקאם נבנה לכל המוקדם במאות 17-18, תקופת ההתישבות וההתבססות של האוכלוסיה המתואלית/שיעית באזור. ממערב למבנה, על צלע ההר, פזורים קברים ששייכים לכפר הקטן ששכן מסביב למבנה. בתוך המבנה ניתן לזהות את מקום המח'ראב לכיוון מכה. במלחמת השחרור היה הכפר חלק ממוקדי הלחימה של כוחות הפלמ"ח בקרב על מצודת נבי יושע. האתר הינו אתר עתיקות מוכרז וכל עבודה , שיפוץ, פגיעה במקום אסורה.

הרחבה

סיווג: קבר
נגישות: רכב שטח
מקור:נעם עציוני, סנפיר, עמית הורן, ע' מטייל, עידן שקד, Marikriber, Bya014, יודי 148, Zvib4, היסטוריה על המפה, קולינריה דרוזית לגוף ולנפש
תאריך עדכון: 9/23/2022 10:55:26

קישורים חיצוניים

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%95%D7%A9%D7%A2

נבייושע.JPG
{{{Csrc}}}
633033381118355739