קדש-קדס (אתר התיישבות דרוזית)

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
{{Point
{{Point
-
|Lon=35.52695274353
+
|Lon=35.52922979336938
-
|Lat=33.113974260387
+
|Lat=33.11331640795174
-
|Height=489
+
|Height=468
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
|Name=קדש-קדס (אתר התיישבות  דרוזית)
|Name=קדש-קדס (אתר התיישבות  דרוזית)
שורה 30: שורה 30:
|images=תלקדשמערבי.JPG,
|images=תלקדשמערבי.JPG,
|PointType=אתר ארכיאולוגי
|PointType=אתר ארכיאולוגי
-
|Contributors=Salehkhatib, שירין ב.י, Marikriber, עידו מטייל, חוגי סיירות
+
|Contributors=Salehkhatib, שירין ב.י, Marikriber, עידו מטייל, חוגי סיירות, אבי שמידע
-
|csrc=IZ15
+
|csrc=SZ16
-
|LastUpdate=4/17/2016 16:28:28
+
|LastUpdate=7/18/2019 02:23:29
|WinId=633279877017343178
|WinId=633279877017343178
|LongDescription=
|LongDescription=

גרסה מתאריך 02:23, 18 ביולי 2019

תלקדשמערבי.JPG

   468 מ'

תקציר

בקעת קדש מצפון מנקזת את מימיה מזרחה אל עמק החולה בנחל קדש.

נזכרת לראשונה במאה ה-15 לפנה"ס ובמאה ה-14 לספירה בכיבושי שליטי מצרים הקדומה תחותמס השלישי ופרעה סתי.

עיר כנענית חשובה שמאוחר יותר נקראה "קדש בגליל" והפכה לעיר מקלט בתקופת התנחלות הישראלית.

נכבשה מפאת חשיבותה שוב ב-732 לפנה"ס ע"י אשור ומאז הפכה לעיר מעורבת.

בתקופה החשמונאית מקום התכנסות הצבא היווני הסלבקי ולאחר מפלתם בעמק חצור מול יהונתן החשמונאי הם נסוגו שוב לפה.

לפי יוסף בן מתיתיהו קדש היתה מקום מושבם של בני צור.

בתקופה הרומית המקום גדל מאוד והתפשט.

בתקופה הערבית עיירה חשובה בשם "כדיש" וים החולה נקרא ע"ש "בחרת כדיש".

הכפר הקטן שהיה פה נכבש במלחמת העצמאות במבצע חירם.

מדרום לכביש בסמוך לתל נובע מעיין עונתי שבעבר היה מעין איתן אך המקום מוזנח ורובצות שם פרות בדרך קבע

בכפר קדס גרו דרוזים

בתחילת התקופה העות'מאנית. כנראה משפחת טאפש הגיעה לבית ג'ן מקדס. 2 בונקרים קטנים על הגבעה, מצפון ודרום מערב.

הרחבה



סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות:
מקור:Salehkhatib, שירין ב.י, Marikriber, עידו מטייל, חוגי סיירות, אבי שמידע
תאריך עדכון: 7/18/2019 02:23:29

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים