חורבות ג'בל ע'רבה

מתוך עמוד ענן

(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(5 גרסאות ביניים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
|Height=777
|Height=777
|MeasuredByGPS=No
|MeasuredByGPS=No
-
|Name=חורבות ג'בל ערבה
+
|Name=חורבות ג'בל ע'רבה
-
|Description=שנינו בתלמוד ובמדרש כי פסל מיכה עמד במרחק של 4 מילין משילה, ועשנו היה מתערבב עם עשן המשכן המזבח בשילה ובקשו המלאכים להחריב את אתר פסל מיכה, אך הקב"ה אומר להם "הניחו לו שכן פיתחו/פיתו מונחת לעוברי דרכים. הכוונה היא שלמיכה היה חאן דרכים בו אירח את עוברי הדרך ובכך גמל חסדים. רכס זה וחורבה זו משמרים את השם גרב (ע' גרונית בערבית מתחלפת עם האות ג') מה גם שהממצאים הארכיאולוגיים בשניים מאתרי ההר הם מתקופת הברזל 1 תקופת השופטים. על כן, ניתן לשער שבמקום זה עמד פסל מיכה בימי משכן שילה , או שכאן שכנה עירו של מיכה ממנה הגיע, והפסל עמד בחאן לבונה. (יש שמציינים כי המקום הוא חורבת אל ע'וף מעט ממזרח..)
+
|Description=שנינו בתלמוד ובמדרש כי פסל מיכה עמד במרחק של 3 מילין משילה בגרב (בבלי סנהדרין קג:) לפי החישוב שמיל רומי הוא 1479מ', ממערב למשכן (פסיקתא רבתי קל"ז:), ועשנו היה מתערבב עם עשן המשכן המזבח בשילה ובקשו המלאכים להחריב את אתר פסל מיכה, אך הקב"ה אומר להם "הניחו לו שפיתחו/פיתו מצויה לעוברי דרכים" (בבלי סנהדרין קג:), הכוונה היא שלמיכה היה חאן דרכים בו אירח את עוברי הדרך ובכך גמל חסדים.
-
המענין הוא, כי המקום זוהה בעבר על ידי כמה חוקרים ובהם ויקטור גרן, כ- אלכסנדריון, כן המבצר של יוחנן הורקנוס. וכדאי לקרוא על פשר הזיהוי בספרות.
+
-
בחורבה עצמה כיום יש שאריות של חומה שהקיפה את העיר ובה אבנים מרשימות, חלקם בעלי סיתות חשמונאי.בחורבה שרידי מבנים רבים וגלי אבנים רבים, מערות, ומאגר מים חצוב בסלע, גתות ושאר ממצאים. בחלקו הדרומי מערה גדולה שיכול ושמשה גם למחצבה. כיום משמשת לכינוס צאן הרועים תוך כדי מרעה בקיץ חם. החורבה משתרעת הלאה מזרחה שם למרגלותיה גם מספר מערות קבורה באחת מהם מונחים שלושה סרקופגים באתרם. נראה ששטח החורבה גדול מזה המצוין בסקר הארכאולוגי של פינקלשטין.
+
רכס זה וחורבה זו משמרים את השם גרב (ע' גרונית בערבית מתחלפת עם האות ג'), מה גם שהממצאים הארכיאולוגיים בשניים מאתרי ההר הם מתקופת הברזל 1 - תקופת השופטים. על כן, ניתן לשער שבמקום זה עמד פסל מיכה בימי משכן שילה, או שכאן שכנה עירו של מיכה ממנה הגיע, והפסל עמד בחאן לבונה או בחורבת אל ע'וף שממזרח.
 +
 
 +
המענין הוא, כי המקום זוהה בעבר על ידי כמה חוקרים ובהם ויקטור גרן כאלכסנדריון, המבצר של יוחנן הורקנוס.
 +
 
 +
בחורבה עצמה כיום יש שאריות של חומה שהקיפה את העיר ובה אבנים מרשימות, חלקם בעלי סיתות חשמונאי. במקום שרידי מבנים, מאגר מים חצוב, גתות, מקווה ומערכת מסתור ממרד בר כוכבא שנמצאת בסמוך למקווה. בחלקו הדרומי מערה גדולה שיכול ושמשה גם למחצבה, כיום משמשת לכינוס צאן הרועים תוך כדי מרעה בקיץ חם. החורבה משתרעת מזרחה גם על נ.ג. 796, שם למרגלותיה מספר מערות קבורה באחת מהם מונחים שלושה סרקופגים באתרם. נראה ששטח החורבה גדול מזה המצוין בסקר הארכאולוגי של פינקלשטין.
 +
גרן זיהה במקום את מבצר אלכסנדריון.
הבור המסומן במפה נמצא, אך מכוסה כיום במכסה מחודש.
הבור המסומן במפה נמצא, אך מכוסה כיום במכסה מחודש.
 +
 +
המקומיים הוגים את שם החורבה עָ'רָבָּה ולא עֻ'רָבֶּה.
|images=IMG 0795.JPG,
|images=IMG 0795.JPG,
|Accessibility=רכב שטח
|Accessibility=רכב שטח
|PointType=אתר ארכיאולוגי
|PointType=אתר ארכיאולוגי
-
|Contributors=עמית הורן, אורא, מבית אל שכמה, מאיר רוטר
+
|Contributors=עמית הורן, אורא, מבית אל שכמה, מאיר רוטר, צוות08
|csrc=I14
|csrc=I14
-
|LastUpdate=3/21/2011 13:59:27
+
|LastUpdate=8/12/2017 16:01:01
|WinId=633605640247656955
|WinId=633605640247656955
|LongDescription=
|LongDescription=
|ExtLinks=
|ExtLinks=
}}
}}

גרסה אחרונה מתאריך 16:01, 12 באוגוסט 2017

IMG 0795.JPG

   777 מ'

תקציר

שנינו בתלמוד ובמדרש כי פסל מיכה עמד במרחק של 3 מילין משילה בגרב (בבלי סנהדרין קג:) לפי החישוב שמיל רומי הוא 1479מ', ממערב למשכן (פסיקתא רבתי קל"ז:), ועשנו היה מתערבב עם עשן המשכן המזבח בשילה ובקשו המלאכים להחריב את אתר פסל מיכה, אך הקב"ה אומר להם "הניחו לו שפיתחו/פיתו מצויה לעוברי דרכים" (בבלי סנהדרין קג:), הכוונה היא שלמיכה היה חאן דרכים בו אירח את עוברי הדרך ובכך גמל חסדים.

רכס זה וחורבה זו משמרים את השם גרב (ע' גרונית בערבית מתחלפת עם האות ג'), מה גם שהממצאים הארכיאולוגיים בשניים מאתרי ההר הם מתקופת הברזל 1 - תקופת השופטים. על כן, ניתן לשער שבמקום זה עמד פסל מיכה בימי משכן שילה, או שכאן שכנה עירו של מיכה ממנה הגיע, והפסל עמד בחאן לבונה או בחורבת אל ע'וף שממזרח.

המענין הוא, כי המקום זוהה בעבר על ידי כמה חוקרים ובהם ויקטור גרן כאלכסנדריון, המבצר של יוחנן הורקנוס.

בחורבה עצמה כיום יש שאריות של חומה שהקיפה את העיר ובה אבנים מרשימות, חלקם בעלי סיתות חשמונאי. במקום שרידי מבנים, מאגר מים חצוב, גתות, מקווה ומערכת מסתור ממרד בר כוכבא שנמצאת בסמוך למקווה. בחלקו הדרומי מערה גדולה שיכול ושמשה גם למחצבה, כיום משמשת לכינוס צאן הרועים תוך כדי מרעה בקיץ חם. החורבה משתרעת מזרחה גם על נ.ג. 796, שם למרגלותיה מספר מערות קבורה באחת מהם מונחים שלושה סרקופגים באתרם. נראה ששטח החורבה גדול מזה המצוין בסקר הארכאולוגי של פינקלשטין. גרן זיהה במקום את מבצר אלכסנדריון. הבור המסומן במפה נמצא, אך מכוסה כיום במכסה מחודש.

המקומיים הוגים את שם החורבה עָ'רָבָּה ולא עֻ'רָבֶּה.

הרחבה



סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות: רכב שטח
מקור:עמית הורן, אורא, מבית אל שכמה, מאיר רוטר, צוות08
תאריך עדכון: 8/12/2017 16:01:01

קישורים חיצוניים





כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
תיבת כלים