עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה-טחנת אבו-שושה
מתוך עמוד ענן
(שם:עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה. תיאור:שרידים של כמה בתי-אבן ואתר מקודש – שיח מחמד) |
|||
| (3 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|Height=-180 | |Height=-180 | ||
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
| - | |Name=עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה | + | |Name=עֻ'וַּיְר אבּוּ שוּשָה-טחנת אבו-שושה |
| - | |Description=שרידים של כמה בתי-אבן ואתר מקודש – שיח מחמד | + | |Description=שרידים של כמה בתי-אבן ואתר מקודש – שיח מחמד.תושביו נמלטו במלחמת העצמאות ללבנון. זהו מפל טחנות הכולל אמה המובילה לפיר כפול ומפתחי המוצא הקשותים יוצאות זוג אמות המובילות לזוג פירים נוסף. המרחק בין שני המתקנים כחמישה מ'. הטחנה היא טחנת קמח אך נמצאו עדויות במגדל וחר' מיניה לתעשית סוכר. |
| + | יתכן והטחנה היתה קשורה גם לתעשית הסוכר בימי הבינים. מציאת אבני ריסוק רומזת על פעולות ריסוק קנה הסוכר ואשר נוזליו הועברו ל"חרבת מינים"-מתקן זיקוק הסוכר למוצריו. מערכת המים נמשכה באמה מטחנת אבו שושה לשדות קנה הסוכר בבקעת גינוסר. | ||
| + | |LongDescription=אדמות הכפר (כיום בשטח מגדל וחלק בגינוסר) עובדו על ידי הבדווים של עַ'וַארִנָה ואל-סַמָכִּיַה. ב-1944-45 חיו בכפר 1,240 תושבים מוסלמים ואדמותיו השתרעו על 12,000 דונם, מהם 3,400 אשר נרכשו בידי יהודים. | ||
|images=2014.10.10-141251.074.android.jpg | |images=2014.10.10-141251.074.android.jpg | ||
|Accessibility=רכב פרטי | |Accessibility=רכב פרטי | ||
| - | |PointType= | + | |PointType=ישוב |
| - | |Contributors=נועם ע, נטליאלון, נועה שוחט | + | |Contributors=נועם ע, נטליאלון, נועה שוחט, צוות08, שמעון כהן, ליאו |
|csrc=IZ15 | |csrc=IZ15 | ||
| - | |LastUpdate= | + | |LastUpdate=3/5/2017 09:30:48 |
|WinId=634644820293059171 | |WinId=634644820293059171 | ||
| - | |||
|ExtLinks= | |ExtLinks= | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 09:30, 5 במרץ 2017
-180 מ'
תקציר
שרידים של כמה בתי-אבן ואתר מקודש – שיח מחמד.תושביו נמלטו במלחמת העצמאות ללבנון. זהו מפל טחנות הכולל אמה המובילה לפיר כפול ומפתחי המוצא הקשותים יוצאות זוג אמות המובילות לזוג פירים נוסף. המרחק בין שני המתקנים כחמישה מ'. הטחנה היא טחנת קמח אך נמצאו עדויות במגדל וחר' מיניה לתעשית סוכר.
יתכן והטחנה היתה קשורה גם לתעשית הסוכר בימי הבינים. מציאת אבני ריסוק רומזת על פעולות ריסוק קנה הסוכר ואשר נוזליו הועברו ל"חרבת מינים"-מתקן זיקוק הסוכר למוצריו. מערכת המים נמשכה באמה מטחנת אבו שושה לשדות קנה הסוכר בבקעת גינוסר.
הרחבה
אדמות הכפר (כיום בשטח מגדל וחלק בגינוסר) עובדו על ידי הבדווים של עַ'וַארִנָה ואל-סַמָכִּיַה. ב-1944-45 חיו בכפר 1,240 תושבים מוסלמים ואדמותיו השתרעו על 12,000 דונם, מהם 3,400 אשר נרכשו בידי יהודים.
סיווג: ישוב
נגישות: רכב פרטי
מקור:נועם ע, נטליאלון, נועה שוחט, צוות08, שמעון כהן, ליאו
תאריך עדכון: 3/5/2017 09:30:48
קישורים חיצוניים
