עיר אובות - עין חוסוב - תמר המקראית - מצד חצבה
מתוך עמוד ענן
(11 גרסאות ביניים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{Point | {{Point | ||
- | |Lon=35. | + | |Lon=35.24382303592779 |
- | |Lat=30. | + | |Lat=30.809611401503254 |
- | |Height=- | + | |Height=-135 |
|MeasuredByGPS=No | |MeasuredByGPS=No | ||
- | |Name=עיר אובות | + | |Name=עיר אובות - עין חוסוב - תמר המקראית - מצד חצבה |
- | |Description= | + | |Description=השם חצבה מקורו ביוונית אסיבה (ע"פ כתובת יוונית מהמאה השישית שנמצאה בבאר שבע. |
- | + | במקום מתנהלות חפירות ארכאולוגיות של "תמר" המקראית בידי מתנדבים מהעולם שחושפים 3 מצודות" ראשונה קטנה יחסית מימי שלמה המלך - מאה 10 לפנה"ס, שניה מצודה ענקית (100*100 מ') מהמאות 8-9 לפנה"ס ושלישית מצודה מהמאה ה7 לפנה"ס שבה מקדש אדומי קטן גנוז ובו שפע מדהים של כלי פולחן מעוטרים. תמר המקראית מוקמה בצומת חשובה מאילת ליטבתה, ממשית ובאר שבע ולכן דרך עין גדי לירושלים ויריחו. | |
- | במקום | + | בתקופה הנבטית שגשג המקום כתחנת דרכים קטנה עם מקדש קטן וחאן ובתקופה הרומית נבנתה במקום מצודה ענקית 46X46מ' ולצידה מחנה עם בריכה מקורה ובית מרחץ כחלק מקו ה"לימס פלשתינה" ששמר על דרום האימפריה משוסי המדבר. |
- | + | בתקופה המוסלמית הקדומה שוב היה במקום יישוב קטן. | |
- | + | ב1930 הוקמה במקום משטרת רוכבים בריטית שבנאיה השתמשו באבני המבנים הקדומים בשביל הבניה ושיפצו את הבאר במקום. המקום היווה נקודת יציאה לצוותי הבנייה של דרך הסולינג שמקשרת את ב"ש עם אום-רשרש (אילת של ימינו). השוטרים במשטרה הבריטית היו לרוב בדואים תחת פיקוד בריטי. | |
- | + | ב1967 הוקמה במקום חווה חקלאית בידי שמחה פרלמוטר, יהודי שהגיע ממיאמי, שראה לנגד עיניו את הפרחת השממה. המקום עבר תהפוכות ומייסדו נפטר בסוף שנת 1999. | |
- | | | + | |
- | |Accessibility= | + | ביישוב הקראוונים מתגוררים מתנדבי חו"ל אוונגליסטים שעוסקים בשימור המקום, אך אינם קבועים אלא שבאים והולכים, במקום פועלת עמותת blossoming rose. |
- | |PointType= | + | |
- | + | הכניסה לאתר ללא תשלום, סיורים מודרכים בתשלום: 3868496־052 צבי אגר. | |
- | |ExtLinks= | + | |
- | |Contributors=שירין ב.י | + | במקום שכן מוצב צבאי ישראלי.הגשמים האחרונים חשפו בונקר צבאי שני לא רחוק ממבנה המשטרה הבריטי. |
- | |LastUpdate= | + | |images=DSCF0352.JPG,מועצה כחול.JPG, |
+ | |Accessibility=הכל | ||
+ | |PointType=אתר ארכיאולוגי | ||
+ | |ExtLinks=ים המלח וחופו הישראלי/זאב וילנאי. | ||
+ | |Contributors=שירין ב.י, עמית הורן, Ilafer, DP, צוות08, Marikriber, אריה קליין, ליאו | ||
+ | |csrc=SZ16 | ||
+ | |LastUpdate=1/24/2024 14:46:07 | ||
|WinId=633477739512997350 | |WinId=633477739512997350 | ||
- | | | + | |LongDescription= |
}} | }} |
גרסה אחרונה מתאריך 14:46, 24 בינואר 2024
תקציר
השם חצבה מקורו ביוונית אסיבה (ע"פ כתובת יוונית מהמאה השישית שנמצאה בבאר שבע.
במקום מתנהלות חפירות ארכאולוגיות של "תמר" המקראית בידי מתנדבים מהעולם שחושפים 3 מצודות" ראשונה קטנה יחסית מימי שלמה המלך - מאה 10 לפנה"ס, שניה מצודה ענקית (100*100 מ') מהמאות 8-9 לפנה"ס ושלישית מצודה מהמאה ה7 לפנה"ס שבה מקדש אדומי קטן גנוז ובו שפע מדהים של כלי פולחן מעוטרים. תמר המקראית מוקמה בצומת חשובה מאילת ליטבתה, ממשית ובאר שבע ולכן דרך עין גדי לירושלים ויריחו.
בתקופה הנבטית שגשג המקום כתחנת דרכים קטנה עם מקדש קטן וחאן ובתקופה הרומית נבנתה במקום מצודה ענקית 46X46מ' ולצידה מחנה עם בריכה מקורה ובית מרחץ כחלק מקו ה"לימס פלשתינה" ששמר על דרום האימפריה משוסי המדבר.
בתקופה המוסלמית הקדומה שוב היה במקום יישוב קטן.
ב1930 הוקמה במקום משטרת רוכבים בריטית שבנאיה השתמשו באבני המבנים הקדומים בשביל הבניה ושיפצו את הבאר במקום. המקום היווה נקודת יציאה לצוותי הבנייה של דרך הסולינג שמקשרת את ב"ש עם אום-רשרש (אילת של ימינו). השוטרים במשטרה הבריטית היו לרוב בדואים תחת פיקוד בריטי.
ב1967 הוקמה במקום חווה חקלאית בידי שמחה פרלמוטר, יהודי שהגיע ממיאמי, שראה לנגד עיניו את הפרחת השממה. המקום עבר תהפוכות ומייסדו נפטר בסוף שנת 1999.
ביישוב הקראוונים מתגוררים מתנדבי חו"ל אוונגליסטים שעוסקים בשימור המקום, אך אינם קבועים אלא שבאים והולכים, במקום פועלת עמותת blossoming rose.
הכניסה לאתר ללא תשלום, סיורים מודרכים בתשלום: 3868496־052 צבי אגר.
במקום שכן מוצב צבאי ישראלי.הגשמים האחרונים חשפו בונקר צבאי שני לא רחוק ממבנה המשטרה הבריטי.
הרחבה
סיווג: אתר ארכיאולוגי
נגישות: הכל
מקור:שירין ב.י, עמית הורן, Ilafer, DP, צוות08, Marikriber, אריה קליין, ליאו
תאריך עדכון: 1/24/2024 14:46:07
קישורים חיצוניים
ים המלח וחופו הישראלי/זאב וילנאי.